|
"בחור" אמר הזקן בקול צרוד, בזמן שהתקדם לעברי "רוצה אולי
לקנות אושר? אני מוכר בזול..."
התרחקתי ממנו באיטיות, בזמן שמילמלתי "לא... לא תודה, זה
בסדר"
"נו, באמת! אולי רק קצת אושר? אתה לא תתחרט..." הוא אמר, בזמן
שהושיט את ידו קדימה.
|
"...החיזר התחיל להתנדנד אחורה, הראש שלו גדל לאט לאט ופתאום,
התפוצץ הראש שלו,ויצא הרבה נוזל ירוק. הנוזל נמרח על כל החדר.
"איזה יופי!" אמרתי לעצמי "עכשיו יש לי קישוטים לחדר הזה!" כל
הנוזל הירוק היה באמת יפה והוא ממש השתלב עם צבע הקיר..."
|
נכנסתי למלון ודיברתי עם הפקיד, "אהלן וסהלן, שו אסמכ מפתחות?
פי אנא להרוג אם לא מפתחות, אלחמדולילה!" אמרתי במבטא אנגלי
כבד. הפקיד הסתכל עלי בצורה מוזרה ואמר "סליחה, אני לא מדבר
ערבית!" הוא שלף כלי ארוך וחד, הוא נצץ לאור הנר שעמד על
השולחן העשוי מאבני נחושת
|
ידעתי שלא אוכל להתחבא ממנו להרבה זמן, ולכן אני צריך שיטה
לנצח אותו. הלכתי לכיוון המלון בצעדים מהירים, בדרך נתקלו
עיניי במודעה גדולה "למד KUNG-FU ב11- שעות..."
היה כתוב שהחוג נמצא ברחוב "האנשים והמתים".
|
"ברוכים הבאים לקזחסטאן- המקום עם הגופות". ידעתי שאני בר מזל,
כי קזחסטאן היתה קרובה לרוסיה. התחלתי ללכת בצמחייה הפראית
ולפתע ראיתי מולי אנקונדה, היא הייתה גדולה ומפחידה, אבל
התגברתי על פחדיי... ועמדתי בתור.
|
נכנסתי לחדר 265 ושם עמדה תיבה גדולה ממתכת, במרכז החדר. על
התיבה היה פתק, היה כתוב בו: "לבני אנוש בלבד, חייזרים הביתה!"
והיה מתחת תרגום לשפת החייזרים. ראיתי שמתחת לפתק יש מנגנון
פתיחה לתיבה
|
הגיע הזמן לישון... אולי החלומות יהיו יותר טובים מהמציאות
הכואבת...
עיניו נעצמות לאט, ואורי עדיין שוכב במקלחת. הנוזל האדום
מתערבב עם המים שמתנקזים לאט, לאט...
אולי החלומות שלי יהיו יותר טובים...
|
יש אותם בכל כיתה. יש תמיד את הילד השמן בכיתה, אפילו אם הוא
לא באמת שמן, הוא פשוט קצת יותר גדול מהאחרים. יש תמיד את
ה"מגודל", אפילו אם הוא לא "מגודל", הוא פשוט יותר גבוהה
מהאחרים. ויש את המקובלים, יש אותם בכל כיתה, אך לא כולם זוכים
למעמד אצילי זה.
|
הוא ניסה לקנות חולצות של פירמות מוכרות. הוא ניסה למרוח כל
יום ג'ל על השער...הוא ניסה להיות כמוהם, כמו המקובלים. אולי
זה היה בגלל שהוא כל כך ניסה להיות מה שהוא לא? בכל מקרה, כמו
שאתם בטח מנחשים, זה לא כל כך עזר לו...
|
הדבר האחרון שתום שמע היה חריקת הגלגלים של המכונית.
מוות לא צריך סיבה להכות... אז למה אנשים תמיד מחפשים סיבה?
"הוא היה ילד חייכן ותמיד גרם לאושר לסובבים אותו" הם בטח
יגידו בהלוויה שלו בקול דרמטי.
|
כי הרי אהבה היא הפיתרון... ככה חינכו אותנו... לא משנה אם אתה
הומלס, או חולה סרטן, ברגע שתמצא אהבה...אבל רק אהבת אמת...כל
בעיותיך בחיים יפתרו.
מעניין איך זה להיות הרע בסיפורים...
מעניין אם הרע יודע שהוא רע...
אולי אני בעצם הרע?
|
ושוב שתיקה מביכה.
דנה הביטה בי בחצי חיוך עם שפתייה וחיכתה שאני יגיד משהו...
לעזאזל עם החיוך הזה...
2 זה תמיד ביחד... כן בטח.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מי שמנגן על
גיטרה הוא
גיטריסט, מי
שמנגן על פסנתר
הוא פסנתרן.
מי זה מי שמנגן
על הנוול?
מנוול?? |
|
