|
הדשא הירוק עליו שרועים חסרי המעש והדאגות
נראה לי לעיתים קרובות כל כך מזמין
ומתחשק לי להפסיק לחיות
כדי להתענג על החיים
|
השקט נישא בגלים על הים
הוא יגיע אליך מחר
|
אני לוקחת בחזרה דברים רבים אשר בך הטחתי
עכשיו
כשכבר טעמתי את הסבל
מצלחתם של אחרים
|
צובט לך בפנים הופך את הקיבה
כן, כשהיא לא שלך אתה כ"כ שלה
|
עוד יבואו ימים בהם נשכח
יאבדו הכאבים ירד המסך
|
ושוב אני לומדת לוותר
ושוב אני לומדת להרים ידיים
|
הנח לי זכר נאלח
הניחי לי חדווה
הוא שמאס בי והלך
הרי גם הוא שבע
|
יש פעמים אני רוצה את שערותיי לפרוע
ולצאת במחול כאחוזי הטירוף
|
זוג בורגני צעיר, היא מומחית לנשק גרעני וטילים בליסטיים הוא
פירסומאי, וחברם, קולנוען בגיל העמידה, עושים דרכם חזרה ממסיבת
סלבסטר באשקלון כאשר לפתע הם נקלעים לתאונה.
|
בחברה הישראלית בת ימינו, המפוכחת מכדי להאמין באידיאלים
נאיביים, המתוחכמת מכדי לאחוז בציונות כתורתה והכופרת מכדי
לחזור בתשובה, אנשים נאלצים לתור אחר האמת ב"חופים של מסטולים
בהודו", בפורומים למיניהם, בסדנאות אהבה וכיוצא בזה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מי האחראי לזה
שאני חיה?????
אחת שלא מרוצה
מזה שהיא חיה. |
|
