|
לרוץ, להמשיך הלאה, גם אם קשה, גם אם אי אפשר, גם אם כבר
אמרתי, החלטתי, שלא יכול יותר, גם אם חייב להפסיק.
|
אם השמש,
לא תזרח,
רק עלי,
עד סוף הזמן.
כל עוד יהיה לי מגע ידך,
את עדנתך,
אני אברך.
|
עצרו את כל השעונים, נתקו את הטלפון
תמנעו מהכלב לנבוח עם עצם עסיסית.
החרישו את הפסנתר ועם תוף עמום
תוציאו את הארון... תנו לאבלים לבוא.
|
לחשוב על שיש בגוונים של כאב וגעגוע, חותך לבבות החושבים על
שיש בגוונים של כאב וגעגוע, חותך לבבות החושבים על שיש...
|
עשרות קומות ואינספור שלבים
יורד במדרגות אל תוך המעמקים
והמחשבות בראש מתרוצצות
מרגיש איך גם הן למטה יורדות...
|
זכרונות, געגוע, לשבת ביחד איתו על הרצפה הקרה
|
הייתי יורד איתך לחצר,
בכדי לראות מה יקרה...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
זה היה בוקר
רגיל, השמש
ליטפה את החלון
וזרקה אור לתוך
המשרד האפל שלי,
התעוררתי על
השולחן עם ריר
שנזל על המקלדת,
קמתי וחילצתי
עצמות,
ניגשתי לחלון,
פתחתי אותו...
ואז זה היכה
בי!
יאשה, עבד פעם
במגדלי התאומים,
בקטע מיצירתו
האחרונה. |
|
