צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

כשמלאו לה שנתיים היא שיחקה איתו על החוף, הם אספו צדפים ביחד,
בנו ארמונות בחול.. הרוח נשבה בה, קושרת קשרים בשיערה. היא רצה
לאורך קו המים, בורחת מהרוח, והוא הרגיש עצמו נמשך אחריה
כבמעשה קסמים, הוא ברח מהרוח גם הוא. לפתע היא נעצרה, ונפלה על
החול ברכות.

לעולם לא אזכה להכירך
כי הזרועות שלו כבר עטפו אותך
ולקחו אותך רחוק
ממני.

זה הסתיו, ואולי
זה הלב שלך פועם בי
אלפי פעימות, ונושם
לרווחה

בחורף
כבר היה לי קר כל כך
בעצמות
וצמחתי מתוך אושר רגעי
שחלף

אני אשכיב אותך מתחת לפרחים מכונפים
מוארים קרן ירח יחפה

פעם עוד נהגת לצעוק
עד שלמדת שרק אלה שנותרה להם
תקווה צועקים,

הלילה ישנתי בין מחטי אורנים
הם נשזרו בשערי
ונקשרו בסיבי סחבותיי

אני שומעת אותך זוחלת ודוהה,
אך כבר נתתי את חיי
ולא לך,
אז איך אצילך? איך אציל?

ויהי ערב, ויהי בוקר,
ואני אשכב ואבכה,
וכל העולם יתערבב אל מול עיניי.

חוה, רק רציתי לומר ש

מלאך שלי,
פרפר.
את רק רצית כנפיים
שייקחו אותך רחוק יותר.

אני לא הולכת לשום מקום,
אני בורחת.

לונה אהובתי
חיפשתיך על סוסי הזהב שלי
רכבתי אל עבר שקיעה
שלאורה החול שובץ יהלומים
ונצנוצם לחש באזני סוד
שלא השכלתי לשמוע.

אני רוכב על גבן של
ציפורי לילה,
עורבים ותנשמות.

רוח דמיונית נושבת ומכה בי,
אור חיוור, אילם
מסתנן בשערי.

כמה אני אוהבת אותך,
עשויה קילופים ורודים-ירוקים-כחולים
של אור שנסדק.

גם נשיקתי לא תעיר אותך
משנתך תחת כנפיי המקופלות
עמוק אל תוך עצמי.

חכי לי בתחנת רכבת נטושה
אני ממטיר צעדיי על מסילת רכבת משומשת

כאן, איפה שתמיד סתיו
במקום בו שנים רצינו לחיות
כאן אני -----

החושך זורח סביבך,
ילדה-אישה עטורה פעמוני כסף מצלצלים,

חפנת ראשי ודמעותיי בתוך
כרי אצבעותיך החמים,
וניחמת, ושתקת

עלים של שתיקה נושרים
מעץ עירום,
גזע אפור דואב.

נמאס לי. פשוט קמתי והלכתי. לא מכירה את הדרך הזאת, לא אכפת לי
להאבד או להאנס או להאכל ע"י עדר של צבועים מזילי ריר. רק
להתרחק ממנה, רחוק יותר, אל תוך החושך.