|
"להתראות שני", הוא לוחש בביטחון, לא מגמגם.
הוא צונח לברכיו. נופל. עיניו עצומות.
|
"לא תאכל לי את האצבעות?", היא שואלת.
"מבטיח שלא", הוא מרים אליה מבט, והיא מאמינה לו.
מניחה מרפקיה ונשכבת אחורה, עוצמת עיניים.
|
הילדה שלך לוקחת סמים, מזדיינת עם בנים, עושה דברים שנחשבים
אסורים. היא אומרת: אני ילדה רעה, אני רוצה להיות ילדה רעה.
|
מי הייתה פה לפני?
היא הייתה בלונדינית?
היא נראתה כמו בארבי כזו?
|
לטף שם
איפה שהפצע עוד פתוח
|
גשם בחוץ,
בפנים הצפה,
עיניים דומעות,
ילדה יפה.
|
בסוף מאבק לא נותר לי כוח,
בסוף אהבה אנחנו רוצים לשכוח.
זורמים עד הסכר ודי,
שוכחים מה היה בסדר יותר מדי.
|
אומרים שהיא בורחת לסמים,
אבל היא מרגישה כאילו הם בורחים אליה.
|
כשהיא אומרת לא
זה לא?
כנראה שלא.
|
מילים מילים,
כמה הן שטוחות,
ולא תוכל לראות בהן את
הנפיחות שהייתה בי
כשהפנית את גבך.
|
ואני חולמת עליך
ורושמת עליך
מילים ארוכות
מורכבות וריקות
|
משהו בפנים
רועד ומתמוטט
רוטט ומתעוות
כמו רוצה להתקמט.
|
עוד כדור כדי להפסיק להבין.
אני לא מבינה עכשיו, כמה זה טוב.
כמה זה רע.
|
אל תבקש ממני לכתוב לך שיר,
אם לא שלחת לי פרחים ביום האוהבים.
|
אמנם הראש שלך סטנדרטי,
אבל הגוף פנטסטי
|
גיל 18. גיל הפכפך ומתעתע.
|
יש בי שריטות רבות שהשארת
חריטות רבות כל כך של שמך
|
אני שיכורה למדי, ומעט עייפה, ומאוד מאוד אוהבת אותך.
אמנם אמרת שאתה לא רוצה לשמוע את זה אבל אני מצטערת... ידוע לך
שזה המצב.
השיחה הזו היום רק גרמה לי להבין יותר... כמה אני אוהבת.
|
הייתי רוצה ליפול מהגשר. ליפול מהר וחזק אל המכוניות.
|
אדם חכם אמר לי פעם שהרגש הנוראי ביותר בעולם הוא פספוס.
|
אני מפליגה במחשבות על איך, ומי, ומתי, ובעיקר למה.
למה זה כואב כל כך לרצות. כלומר, דרוש הסבר-
|
אל תבינו אותי לא נכון.
אל תבינו אותי.
אני אבין הכל, במוקדם או במאוחר. כבר מאוחר אז לא במוקדם.
|
זו עונת מעבר עכשיו. אני בכלל לא מבינה למה קוראים לזה "עונת
מעבר", היא הרי לא עוברת לשום דבר אחר כך. אמור להיות חורף
בקרוב. אני כבר עכשיו יודעת שלא יהיה. אתה יודע, או שעדיין
מקווה?
|
אני שווה מה שמוכיחים לי.
I am dateable
I am fuckable
But I am simply not loveable
|
בעצמות לחייו הבונות פני ילד משגעים, בקואליציה עם עיניו
התכולות, עמוקות כים ומהפנטות. באופן שבו גופו הארוך, הגבעולי,
נע כשהוא רוקד, או סתם מתהלך בלי שימת לב לשלמות שיש בו.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לפעמים אלוהים
חושב שהוא טום
וייטס...
ג'ייד, ביום של
שנינות. |
|
