|
"יש לך בחירה" הוא אמר לי. רק לפני שבועיים נודע לי על המחלה,
וכבר הוא מגיע. הוא בא רק מאוחר בלילה, כשכולם ישנים. כשהדלת
של החדר שלי סגורה. הוא מתגנב, מעיר אותי, ומסביר לי. לפעמים
הוא לוקח כמה מהשוקולדים שמביאים לי, כי לי אסור, ולפעמים שותה
קפה, אבל הוא בעי
|
"המקום הזה נטוש כבר שנים" אמרה אחות של נעמה בפנים מבטיחות.
"גם אני יודעת..." תמכה רוח'לה. "מה פתאום, אתם לא יודות
כלום!" ענה להם גפן במבט מתנשא.
|
היה זה ערב, לא ערב מיוחד, סתם ערב רגיל כזה, שבועיים וקצת
לפני ערב חג ראש השנה.
|
Sitting down
Board as hell
Waiting for you to come
|
מהדרך שבחרת לא חוזרים
למה אף אחד לא שם לב קודם?
למה לא צעקת? כמו שרצית?
|
כמו פצצת זמן מהלכת,
את מסתובבת לי בבית.
ואני מצידי,
לא יכולה לדעת מתי יגיע הרגע.
|
אני לא יודעת לכתוב.
לא שירים, לא סיפורים.
סתם אחת, שמנסה ולא מצליח לי.
|
רקדנו, רקדנו כאילו אין מחר! ואז בחצות, הכל היה צריך להיגמר.
הייתי צריכה לעזוב את השעות המושלמות האלה, ולחזור לגועל נפש
של מה שהיה אז חיי. כמו מטומטמת, הפלתי נעל. כולכם ודאי חושבים
שהתמזל מזלי עם אותה נעל... אין לכם מושג כמה אתם טועים.
|
היא לא בכתה מכלום. אף פעם היא לא נשברה, אף פעם לא נכנסה
לדיכאון, אף פעם לא צעקה, או הייתה עצובה, אף פעם לא הראתה שום
רגש מהנ"ל. כשאחיה נהרג בפיגוע, כולם חשבו שהבחינו בטיפת בכי,
זולגת על לחייה, אך זה היה באוגוסט, והתברר שזו הייתה טיפת
זיעה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
שבי- שבלול
בץ- צב
פינגי- פינגוין
נולי- מה לה
ולאפרוחים |
|
