צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

"את נמצאת כעת במצב של צמח, את מחוסרת הכרה כלפי הסביבה. גופך
לא זז, ונשמתך נמצאת בעולם הביניים, עולם המעבר. רצינו להעביר
אותך לגהינום, אבל אז הגיע עדכון חדש, לגבי משהו, ואת מתעכבת
כאן. עד שתגיע ההחלטה מלמעלה - את כאן, הבנת?"

ששה זוגות עיניים בוחנים אותי. 12 עיניים סקרניות וחטטניות.

בכל הגוף - כל הגב, הראש, הבטן, וגם בפרקי האצבעות, כאב של
כאילו לקחו לך פטיש ודפקו לך על כל העצמות הכי קטנות ופשוט
פוצצו אותם.

"תעצרו מיד, ותעלו לניידת!" שמעתי את השוטר אומר. או בעצם כמה
שוטרים, אני לא בטוח שראיתי טוב. הלכתי לצדה של כנען, והייתי
שיכור. ולא מאלכוהול. הייתי שיכור מאהבה.

החלטתי להתיישב באחת מפינות המרחב שהיה שם, ולחכות. ראיתי המון
אנשים עוברים ממקום אחד לשני, ממהרים, סוחבים, בוכים, נפרדים,
מובסים... נזכרתי בשיר ששמעתי פעם, ובו מישהו שר על אהובתו
שעזבה אותו, עלתה על מטוס ונעלמה...

הספרות שמרכיבות את המספר שלך, כבר מזמן הפכו להיות החברות הכי
טובות אצלי בטלפון.

במספר דורשי העבודה חל גידול,
ועוד גבר היה נחמד מדי לשכנה ממול

ילד מגיע לעולם,
בינתיים - מאושר

כן,
אני יכולה להתקלח 3 פעמים ביום,
אני יכולה לא להתקלח שבועות,
אני יכולה לחפוף את הראש כל 10 דקות, גם עם קונדישנר,
ואני יכולה לא לגעת בשער ימים. שיחשבו שיש לי ראסטות, אז.

אם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן, הייתי מראה לך את זה בכל כך
הרבה דרכים אחרות.

השעה עכשיו 3:25 לפנות בוקר, עוד מעט זריחה. אני שוקלת, אולי
כדאי להשאר ערה וללכת לישון אחרי אור ראשון?

צריך לעזור.

אני יודע שאני מכאיב... אבל אני חייב לעשות זאת. אני משאיר לך
את המכתב הזה, כזכרון האחרון שלך ממני. וגם כנחמה.

פשוט אין לי יותר מה לעשות כאן. אין לי הרבה מה להגיד. תום עשה
את זה כי הוא היה מבולבל, אני עושה את זה כי פשוט אין לי דבר
אחר לעשות.

צילום צבע