|
נכנסה כינה
לי לתוך ההשראה
|
אתה הסתכלת בי
מבט נוזף של אדם שנבגד
הסתכלת ובערת בי
לא אמרת מילה
|
אני יודעת
שאתה מסתכל אליי מלמעלה
אני יודעת
שאתה שומר עליי
|
אנשים הם קצף ים
אמרת לי פעם
שקופים ושבירים
|
מסתנוורת
מהאורות הגבוהים
של כל הרכבים
ממצמצות בי עיניי
|
גוף האישה
כמו גיטרה הוא
עגלגל
|
דמי אחינו
הורינו
סבנו וסבתותינו
|
מחפשת חברים ורעים
במקום מלא אויבים
מחפשת מקום של שקט ומרגוע
בצבא חסר הגיון
|
עיוורת אני
לאנשים אחרים
אחרי שאיבדתי אותך
|
חובש פנים
של
גיבור הירואי מסוקס
לכל אישה במצוקה
|
תפסיק לחפש אותי
אל תנשק אותי יותר
אל תאהב אותי יותר
תלך ממני
אל תביט בי אפילו לשנייה
כי אם תביט בי, לא אשלוט בעצמי
|
אחרי שהייתי בזרועותיך
אחרי שהצגת אותי
בפני אדון סבל ואדון שקר
|
לא אוהבת אותך יותר
לא אהבתי אותך מעולם
אתה רואה,
אתה לא היחיד ששיקר ורימה
|
עומדת בין הערביים
בין היש
למה שעוד ישנו
(רק לא לאורך זמן)
|
עופי ילדה
במחוזות הדמיון
פרשי כנפיים ילדה
|
ילדת-ים
פסעה
פצעה עצמה
רצתה שמסעה
אל הכרובים ייחל
|
יש לי חלום
ובו הייתה לי דודה
אני בת 15
והיא בת 8
|
קשה לעשות את החשבון
אחד ועוד אחד
באהבה לא שווה שניים
|
היית מנשק את כפות רגליה של החתולה שלי
לאחר ביקורה הפורה בארגז החול
הייתי מוצצת את עורך
כערפדית רעבה לדם
|
מילים
פוצעות נפשות
והורגות חברויות
|
אני כותבת עלייך ועלי
שוב ושוב
על משהו שלא האריך ימים
ולא השאיר בי חותמים
או לפחות כך בחרתי לחשוב
|
לא אקשיב
לאיש מהם,
לא אשלה עצמי
בכתיבת מציאות
אחרת, נכספת
|
ידעתי שתלך
אבל לא רציתי שעכשו
ידעתי שתעזוב
אבל לא כל כך מוקדם
|
ביקשת שאחכה לך
לבושה בלבן
כבתולה
בין ערימות החציר
|
ביאליק אמר בזמנו
ששירה מקורה מכאב
מה אם ביאליק צדק?
|
לו ידעתי שהסיוט שבו אתה נפטר,
יהפוך לאמת
|
לפעמים, כשהחגיגה נגמרת,
זלגו כבר יותר מדי דמעות,
כבר לא מאמינה לקלישאות
|
הוא, שבנה לי את הגדולים
שבמגדלים
נעלם כמו דון קיחוטה
אל עבר טחנות הרוח
הותיר אחריו ענן שחור
במקום שבעבר היה ליבי
|
אולי אני סתם רוצה
להרגיש בודדה
אולי אני סתם כמהה
להרגיש את גופך
על גופי
|
נמאס לי לרכך את עצמי
ולהעמיד פנים
שאני מישהי שאינה אני
רק כדי שלאנשים אחרים
יהיה קל יותר לעכל אותי
|
סבא, סבתא, סבא, סבתא,
דוד יהודה ואח של סבא רו'פיצו
אהבתי אתכם כל כך
|
אני לא מאמינה בכתיבת מכתבי אהבה
בעיקר לאהוב שלא היה לי מעולם
גם אם הוא לא יקרא אותו
|
אשמור את מילותיך היפות
מבוצרות
במפתח
לבבי
|
מדוע את
מסרבת לראות?
נימפה יקרה,
דגים מקפצים
פרחים מסביבך
פורחים רק לך
|
סוזנה חמודה
אני לא יכולה לראות
אותך בוכה כל הזמן
|
זהו סיפור קצר
על נערה תמימה ויפה
בשם נעמה
|
אני עוצמת את העיניים
ודמותך עולה בראשי
|
מרק עוף
לא התרופה לכל מחלוא
פלסטר בכיס
לא חובש את כל הפצעים העמוקים
|
בת 19,
יש שיגידו ילדה טובה,
יש שיגידו ילדה רגישה וחזקה,
|
יש לי פנים יפות
אשר לגוף לא מתאימות
|
אני נחה לרגליך
המחממות
השולחות לי זרמים
שעולים מכף רגלי
|
הכרתיך
בשחר נעוריך
באת
זכה ותמה
|
שונאת את זה שאתה תמיד מצליח
לגרום לי להרגיש אשמה
מתעבת את זה שאני יושבת מול מסך ריק
מחכה שתעשה את הצעד הראשון
שונאת את זה שבגללך
כל האהבה התהפכה לי בבטן
|
אני שומעת את השקט שלך
סוער בי
השקט שלך
מפחיד אותי יותר
מהזעם הרועם
|
קח מספרים, ניילון לבן. גזור את כל הרגש, עטוף אותו בניילון
לבן. הוסף רשת שחורה, גזור אותה ישר, לפף סביב רגלייך -
כגרביונים בשביל הסקס אפיל. מה,דו-מיני זה ממש אופנתי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
שמנים הם אנשים
שמתמכרים
לחירבון
ד"ר מישה רוזנר
בפרשנות רפואית |
|
