[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אמונה
We looked each other, he nodest the tear in my eye, he wiped
it up and said: "if you will listen you will never have
problems again"

היפרדות
הגעתי לבית הספר, עם חיוך עצוב על הפנים, ודמעה שכמעט פורצת
מהעין השמאלית. כולם הסתכלו עלי, מרכינים ראש, כולם באו לנגב
את הדמעה הזאת מעיני השמאלית, אבל לא נתתי לאף אחד להתקרב,
כאילו שומר דמיוני דחף את כולם הצידה.

זכרונות
שבוע באנו כל יום לנקות וסתם לשבת ולדבר, הייתי באה לשם עם
אדר, היינו מתנשקים על הספה שלקחנו מהמרפסת של השכן, היה כיף,
הייתה שם אווירה כזאת, שאהבתי.

זכרונות
אמיר היה שבור, הוא דיבר עליה בקביעות, וכל הזמן היו לו דמעות
בעיניים, אחר כך שעברה לו העצבות, הוא התחיל לכעוס, הוא כעס על
כולם, על סלע, על תומר, על אדר, על מושינסקי, עלי, ועל תמר.

דיאלוג
"אהא, מותק אני נוסע אני לא יכול לדבר" "נו מה השעה 2 לפנות
בוקר, מי כבר נמצא על הכביש?!" "אמממ... לא יודע, אתה צודק, אז
מה? אתה אוהב אותי?" "איזה שאלה זו?" "ומה עם ההורים שלך? הם
ראו כבר את הקעקוע?" "לא, אמרתי להם שזה חינה, ואותך כבר
קלטו?" "גיא?" "גיא?"

בבוקר קמנו, אמרנו שלום והלכנו. חבל שלא ידעתי שזה הולך להיות
השלום האחרון.

אני פוחדת להיות לבד לעולמים, לנצח, אני פוחדת שאני אגיע למעלה
לבד, ואגלה שהעתיד שהיה צפוי לי לא היה רע בהכרח, אז כן אני
מפחדת פחד שלא ידעו מעולם, ולמרות זאת, בודדה, ומצטערת.

ומה שאני זוכרת שאמרתי לה זה שהמסיבה הזאת הוכיחה לי עד כמה
אנשים הם אנוכיים, כמה הם לא מודעים למה קורה סביבם, כמה הם
פוגעים אחד בשני. רע לי, רע לה, רע לכולם.

מצאתי שם כנפיים מדהימות, מפלסטיק, זה עלה הרבה, אבל... קניתי,
בשביל תמר, המלאך שלי הכל! היא כל כך שמחה שהיא קיבלה אותן,
כזה חיוך מדהים על הפרצוף הקופיפי שלה שפשוט ידעתי שהיה שווה
את המאמץ והכסף.

אמא שלי עשתה פרצוף בדיוק כמו שידעתי שהיא תעשה ואמרה בדיוק את
מה שחשבתי שתגיד "תשאלו את אבא שיחזור".


לרשימת יצירות השירה החדשות
קצרצר
i wanna fly,
i just wanna try...
...and fly,
away from here.

Dreams are for dreamers, you think your gonna' dream after
you'll die?

אהבה
מתחמקת ממשמעויות,
עובדת על פי שיטה.
כפי שאתה שונא דרכים עקיפות,
ורק אוהב את המיטה.

עצב
אני מרגישה את זה אבל איך אפשר להסביר
זה כמו סיפור ארוך שעבר בהבזק מהיר
נטולת כאבים כשהכאב הוא אדיר
מתהפכת מלא ונתקעת בקיר

אהבה
סמוך עלי תמיד, אני שלך, ואוהבת.

שכול
מחייכת לחיים,
שמה זין על אנשים.
ושרה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני עצובה ככל שהשמש ממשיכה וזורחת,
אין טעם בחיים לא טעימים.
צורחת וצועקת על הדברים המסתחררים אצלי באישיות.
מקללת את הרסיסים ששוכבים חסרי הכרה אצלי בלב.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
"גל, אני צריך לדבר איתך שניה" אמר אלון והוסיף "לבד" ה"לבד"
הרתיע אותי, הלכתי איתו לשירותים במבט לא מבין וכשסגרנו את
הדלת הוא הוציא כמה מילים מהפה, אפילו לא הבנתי מה ונישק אותי,
לא דחפתי אותו, אבל אני לא יודעת אם נישקתי חזרה, כל הזמן
הרגשתי כאילו אני בוגדת

אני חושבת שבאותו זמן התאהבתי בבטי, אני לא יודעת למה, או מה
אבל משהו משך אותי אצלה, ורק חיכיתי לרגע שהיא תגיד "גל, אני
מאוהבת בך מאז שאני מכירה אותך" כמובן שהרגע הזה לא הגיע.

היא אומרה שאני משעממת אותה ושלא נראה לה שהיא תבוא, ניסיתי
לשכנע אותה, אבל בעצבים, וכשקלטתי שזהו אני לא שולטת יותר במה
שאני אומרת לה, ניתקתי...

המורות התחילו להגיד את האפשרויות באדישות וחוסר רגש, "ציור,
פיסול, כתיבה יוצרת, אתם יכולים להביא 3 שירים, ציורים או
קטעים מסרט ולהראות לכיתה"

שקרן, אני זוכרת שבכיתי, אבל זה לא היה בכי אמיתי, בכי מאולץ
כזה, כאילו המודעות שלי נלחמה עם הרגשות שלי.
ישבתי בחדר שלי בחושך, הוא נראה לי שחור, מול המחשב, בוהה בשם
שלו מהבהב באייסיקיו שלי, שומעת את השיר נושא של נוטינגהיל
"aint no sunshine when shes gone"

אהבה נכזבת
הוא עוד פעם התחיל לכעוס, הוא שם לב שכולם דורכים עליו, שהוא
נחמד ואף אחד לא נחמד אליו חזרה, אז הוא נהיה מניאק, הוא רצה
להיות כמו אדר, כמה שנאתי את אדר.

פיתאום קול צרוד הפריע לנו, "אמיר תפסיק להפליץ במיטה" אמרתי
מגחכת "אמיר הפלצת לי במיטה?!" "סליחה" "אני ירצח אותך!!!"

הגיע יום העצמאות, לקחנו כמה רובי מים, ועשינו מלחמה, היה ממש
כיף, רצנו והשתוללנו ולא שמנו לב לכלום, פשוט פוצצנו אחד את
השני עם הצינור, והיינו רטובים כמו כביסה תלויה בחוץ, שכרגע
יצאה מהמכונה. כיוון שהבית שלי היה הכי קרוב, אני הלכתי להביא
מגבות וסווטשרטים.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
אירוטיקה
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
אל היצירה

אל היצירה

רישום
אל היצירה

אל היצירה
if i could say all the right word, just on time, when ever
i'll please, i'll say thank you, but i can't.

רישום
אל היצירה

אל היצירה

אל היצירה

רישום
אל היצירה
זה כמו מכת חשמל, וזה צורם ומעוות את חוש הזמן לאט, אני הולך
ומסתבך.

רישום
אל היצירה

רישום
אל היצירה

אל היצירה
איפה אתה כשצריך אותך?


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
צחוקים
שומו שמיים, ש' על שפתיים.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אני את הבגרות
שלי כבר עשיתי.

וקיבלתי 19.


זוזו לסטרי,
עובד נקיון


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/TamarRoads
יוצר מס' 16163. בבמה מאז 30/9/02 17:14

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתמר רודס
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה