[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קובי אור

אל היצירות בבמה האהובות על קובי אוראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי קובי אוראל היוצרים המעריכים את קובי אור

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סיסמאות של סופשבוע רגוע ברקע, בשבילי הוא רק נהיה יותר לחוץ,
מצפצף שוב כדי להזכיר לך לרדת ומניח את הראש על המשענת. בוחן
את הכוכבים דרך השמשה הקדמית, בונה לעצמי קווי דמות של חיות.

פואנטה
נהייתי אחד מהם. אחד מבני הזונות שהיה בועט בחתולים בכל
הזדמנות שנקרתה בדרכו. למה? כי הם עצבנו אותו. הפכתי להיות אחד
מאלה שאונס בנות 12 ואחר כך חוזר הביתה ומכה את אשתו עד מוות.
הפכתי למשרת של הסיפוק, של היצר. הפכתי להיות עבד של הזין שלי.
הדבר שהכי הסתייגתי

ייסורים
לאחר שמחה מעיניו את הדמעות ונרגע מבכיו חזר בן לביתו. הוריו
ישבו שם, במטבח, שתו קפה ודיברו ביניהם. כאשר הוא נכנס לדירה,
פנו אליו שניהם והודיעו לו את הבשורה המרה על מות סבו. בן לא
ענה וכל מה שעשה זה לחייך באילוץ כאחד שצוחק על עצמו ועל
האירוניה בחיים שלו. פע

פואנטה
הוא השתתף באימונים שאמו העבירה והוא הכין את כל שיעורי הבית
בנושא, אך כאשר היה מגיע לרגע האמת בו היה צריך לזקוף קומה,
להפגין בגאווה את צווארו המאיים ולהשתלח בעוז ובקולניות קדימה
הוא תמיד היה מתחיל בפעולה אך נסוג לאחר רגע, ממש לפני
ההשתלחות.

"וזה הילד הקטן של..." התחילה אמא לומר בעוד היא מסובבת מבטה
מכיוון חברתה אליי. "אההה... שלום שלום", הגבתי לכיוון חברתה
בעוד זינקתי חזרה לכיוון המגבת שהונחה על הרצפה. "זה הקטן..."
הגיבה חברתה באיטיות משהו. "חמוד, הקטן שלך... חמוד" אמרה
הבחורה הצעירה

"וזה הילד הקטן של..." התחילה אמא לומר בעוד היא מסובבת מבטה
מכיוון חברתה אליי. "אההה... שלום שלום", הגבתי לכיוון חברתה
בעוד זינקתי חזרה לכיוון המגבת שהונחה על הרצפה. "זה הקטן..."
הגיבה חברתה באיטיות משהו. "חמוד, הקטן שלך... חמוד" אמרה
הבחורה הצעירה תוך שה

אורבני
הזכרונות הלא נעימים, אלה שהבריחו אותו.
הוא נזכר בהם.
הוא בורח.
הוא יודע שהוא יפסיד.
אפילו הוא.
גם הוא.
גם הוא יכול להפסיד.
אבל הוא לא נכנע.

הומור
בתגובה לשאלתו של ספי מה ניתן לעשות כדי לפתור את הסיכסוך
ולהחזיר את כל פועלי הפסטרמה הרומנית לעבודה ענה עמיריקה כי אם
יצליח ספי להוכיח שישו הקדוש היה רומני ושליאונרדו דה וינצ'י
פירסם רמזים על כך ביצירותיו, הוא יחזיר את המצב לקדמותו ותהיה
פסטרמה רומנית בעול

סאטירה
לא משנה מה אמרתי באותו רגע, הייתי באופוריה. כמה פעמים כבר
יצא לי לשמוע בחיים בחורה מתוודה על חיי המין שלה עם יד ימין?
אף פעם. פשוט אמרתי את הדבר הראשון שבא לי למוח והמשכתי לשתוק,
מחכה להמשך.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
I'm cold and weak now
Surrounded by your thoughts
I drive away, I'm getting slaved
I cry but not a lot

אהבה
You said to her once
''I will never let go''
And you lied, oh so you lied
She fell, and you were not there to hold...

Showing myself the way to the skies
i'm still holding on - saying goodbye
going alone
staring at the dawn
think about beautiful places
waking the birds
breaking my heart like a stone.

אהבה
When the sun was high above the sky
There were only you and I
When I kissed your lips to say goodbye
There was nothing left high in the sky

אהבה
When you used to fall asleep
I used to look at your face
The peaceful rest that you had with me
Is something I will never forget

מנסה להחזיק בקצה בציפורנייך התפורות
רוצה לגעת לשרוט לתפוס להיאחז
מנסה לא ליפול לעבר החושך
אבל זה כבר מאוחר מדי
עכשיו נפלת

אהבה
זה מתחיל כשאתה קם בבוקר, מציץ מהחלון
ציפורים נודדות מצייצות את שירן האיום
אתה יודע שמשהו בתוכך עומד להתפרץ החוצה
ואתה לא יודע מה זה, אתה עוד מחפש...

מחאה
כי במנהטן הקמתי את מדינת הירודים
אני חוזה המדינה של דור המזויינים
פטריוט מהגדולים, איש חזונות מהורודים
יואל משה סלומון של סוף עידן האלוהים

אני הזיעה הקרה של ג'ק
אני הרוק שבגרון חונק
אני תחושת הדחייה הבוערת
אני האהבה בלב שנשברת

אהבה
את. זאת שתמיד התנגדה לצביעות של העולם
פתאום הופכת את עורך, כנחש המשיל את עורו קפוא הדם.

הומור
אז הגיע יום ראשון
כל היום רציתי לישון
עדיין חיכיתי שתבואי הלום
אך אליי את לא באת, גם לא בחלום
למחרת הגיע יום שני
שבו שוב ביליתי כל היום לבדי
יום שלישי עבר לי מהר
את בטח נותנת עכשיו למישהו אחר

ביקורת
אני בחור קוגנטיבי
מוצף רגשות
פסמיסטי אקטיבי

אינטרוספקטיבי
בין שתי שכבות עבות של בד מריח מקטיפה
שולח את השקט לעבר תחומי הסערה
מפליג על ים הרגש, סיסמאות של דמעות
נסחף עם הגלים לעבר הפרעות

מתחת לקרני השקט חודרות הדאגות
כמו דקירות קטנות בלב מתפוצצות
הרוח מסיתה את הדמיון מעל השקט
האפר שוב מחפיר לעבר קול אימה ושבר
בין כותלי החדר מרגיש ליבי פועם
בינתיים שקט, הדם כבר לא זורם

געגוע
דרישות שלום באות מכל עבר
של שתי צידי הגדה
שם גם אני נמצא, חולמני בינתיים
רחוק מלהיות אגדה...

בדידות
אגם קטן שאין בו הרבה רגש
זה מה שאני
אנוכי כמו אגם מתוסכל ובודד
שמחפש אחר הרגש שבו

השמיים תכולים, הארץ ירוקה
לא מפרחים, מזבל ואשפה.
החיים מושלמים ואנחנו שרים
על כמה רע וטוב, כמה רע כבר יכול להיות?

אהבה
קר שם בחוץ והיא עומדת עם סוודר
מחכה שתבוא ואתה לא בסדר
בגדת בה, השפלת אותה
נתת לה להרגיש שהיא לא מבינה.

תחושתי
כשהחיים לקחו אותי למחוזות האבסורד
אני נפלתי, קמתי. נלחמתי בשיניים
בין לבין גם עשיתי ביד וכמה מעשים טובים
כי ככה זה כשהתשוקה בוערת

בלדה
הוא חושב שהיא אתו
היא חושבת שהיא שלו
הוא ייתן לה מתנה
היא תיתן לו את עצמה
הוא יכניס לה אגרופים
היא תיתן לו ת'חיים
הוא יחטיף לה עוד סתירה
היא תיתן שוב את עצמה.

אהבה
היי זו את שאני נזכר בה
כשהמוח מתפוצץ
והלב רוצה בה

ג'ננה
גם כשחשבתי על מישהי ממש חשובה זה לא עבד
גם כשפתחתי עיתון וניסיתי לקבל השראה לי זה עדיין לא עזר
אז הלכתי למקלחת וניקיתי קצת את הראש
ואחרי שהתלבשתי הלכתי לישון

בלדה
ברי הולך היום לבית ספר
הוא רוצה להיות מורה למתמטיקה כשיהיה גדול
לפעמים הוא פוחד שהחלום שלו ילך לאיבוד
לפעמים הוא פוחד שישבר לו הזין ואז הוא יפול.

יחסים
בלילות הוא יושב
חושב
מתוודא לעצמו
והאל
ומניב מסקנות של שחיקה
איתו היא נשארת
בוכה

לא עונה לטלפונים כבר מזמן ותמיד נרדם
חולם על שמש לא זזה מהמקום בעולם שבו מחר זה היום
ושיר אחד מסתיר את עצמו מהכעס והפחד שמתחבאים בתוכו
והלילה גם הוא, גם הוא לא נרדם
מהשם שהלך לו לעולם.

אתה נולד לתוך עולם רע מטבעו
דמות אימהית פתאום תחבק אותך אליה
ואיש הלבוש בגדים לבנים יעיף לך שתי סטירות
שיחזירו אותך למציאות אליה אתה שייך

אהבה
עכשיו אחרי שהכל נגמר ועבר לו
וריח האהבה חלף מין האוויר

גם אם פגעת וגם אם ידעת להכאיב
בזכרון תמיד אשאיר את ניחוח חיוכך האביב

הרהור
אני יושב לי כאן
חושב עליה
מפנים אותה קרוב ללב
מתחיל להשתגע
מחפש דרכים להביע את עצמי
בסוף לבטח שוב אפול
לתהום הגהנום שלי

אהבה
שוב אישה מוצאת איזה ילד ועושה בו כרצונה
מה שנכתב בכתמים בשמיים כבר מזמן הפך לבדיה
בינתיים הרגש חולץ את השקט והרוח נעלמת בסערה
כך גם הזמן מתרפא והלילה קופא - שוב הילד נמצא בצרה

אהבה
אני כותב לך מכתב
שלעולם לא תביני
או סתם תצחקי
או סתם תתרגשי לי
בכל מקרה אל תגיבי
ואל תעני לי
כי אם תסרבי
לבי ישבר לי

כלוא בתוך עצמי
בלילה סגרירי
ומוכן על פי פקודה
לירות באדמה

כשאין לך מצב רוח, לא משנה בגלל מה
בגלל משבר, בגלל בריחה או בגלל חברה שהלכה
אתה יושב ומדמיין דברים לעצמך
מה היה אילו ומה קרה כאילו
אתה לא שותה, לא אוכל ולא שומע חברים
אתה בודד בחדר ריק, מדבר עם הצללים...

אלוהים
מעטפת של דם מכסה את הכל
ורוח אלוהים נושפת - ריח של עול
באוויר נעים להם מבטי אלוהים
וריח של אבק - פסולת בשחקים.

פתאום נמאס להיות בן אדם עדיין לא בוגר ולא איתן
חושב על הרגע שבו הכל נהיה שחור ברקע טיפה של אור
שושנים ופרחים רגעים בועטים
צורחים כואבים פתאום קצת שונים
המלחמה בתוך הבית, מראה של קוצים.

ראי, הסתכלי מסביבך...

אהבה
רוצה אותך לידי עכשיו ואת לא פה כל-כך
מחכה שתחזרי אליי ללב כדי שיוכל להיות שלך
ואין לי דרך לחפש אותך ובטוח לא למצא
ואם פתאום יבוא לי לנשק אותך
את לא תהיי פה

מחאה
ללכת לאיבוד
בין כל החברים
לדעת לדפוק
את כל האחרים
זיון וזריקה
טיפול בהרגשה
מרגישים מעט גבוה
זאת כמובן רק התחלה

אהבה
סופסוף החלטתי ללכת עד הסוף
להתקשר אלייך ולקוות לטוב.
הרמתי את השפורפרת, הבאתי אחו נשימה
חייגתי את המספר וחיכיתי לשנייה.
והנה את ענית עם קול כמו של מלאך
"הלו" כזה חמוד, קטן ומבוייש.
ואצלי הלב דופק, לא יכול לדבר
אני חושב אם לנתק ובסוף מצטער.

אהבה
אני הולך למות בזרועותייך הלילה
להתגעגע לכל רגע
לאהוב את התחושה
לאחוז בהרגשה

נותן לי זמן לגעת בשמיים ולנסות לתלוש לו את העור
קמטים קמטים מצטברים בתוך הלילה
ורק הערפל נשאר ער.
הלילה שיכור פתאום בוכה לו
הגשם מפתיע את כולם לפעמים
עיניי מכוסות באבק כוכבים ששייך לעננים פחות אפורים.

אלוהים
אדוניי, עוזי ומעוזי
איפה אתה ואיפה אנוכי
כי מכל אשר עברתי אתה היית לי
אלוהים של אחרים ואף פעם לא שלי.

מחול השדים אותו את רוקדת
וזרם הרוח אותו את מדממת
מכלה בתוך יער מוזר של תקוות
את כל הרצונות, את כל האכזבות

אהבה
היא רוצה שתלך
היא רוצה שתבוא
היא מחכה שתגיד לה
שאתה כבר פה
היא בורחת רחוק
מחכה שתחזור
ואתה לא חוזר
בוהה סתם באור

כמיהה
צרי לי מילי עולמות מזהב
תקשטי לי את ביתי במשפטי החן לעד

מחאה
מיליוני בני זונות מחפשים ריגושים
כסף וסמים ברחובות המתים
אנשינו לא חזרו כאילו נעלמו
נלחמו בכל כוחם ובסוף נכחדו.

הרהור
מסיבה כלשהי בזמן האחרון הזמן חוזר אחורה
ובמוח מתגלגלות מחשבות על ימים שעברו...

מחאה
אז חייל פוגש ילדה ומסתכל לה בעיניים
הלבן נהיה שחור ובשחור כבר אין עיניים
ואם המפקד לא היה אתו הוא מזמן היה בוכה
אך כרגע אין ברירה והוא יורה והוא יורה

אהבה
מרגיש אותך בתוך הפה
שומע מוסיקה רועדת מעוצמה
לחוץ אלייך חזק
בלי טיפה של רצון לעזוב
כנראה מאוהב.

אהבה
סגנון חיים מנוכר
מרצון הלב או רצון האלה
וזה הכל כי את כל כך שונה.

בלדה
את היית רק נערה
כשנפגשתם פעם ראשונה
נערה כל כך יפה
קצת נאיבית, קצת תמימה.
היה לך מין חיוך
ששיגע את כולם
כל גבר שהיה רואה
היה הופך לך עוד עולם

אהבה
אמש עצמתי עיניים
התעוררתי עם ראש באדמה
אמש נשבעתי למלאך שבועת אהבה
שעתיים לפני שהמלאך מצאה לה נשמה תאומה
וכך סתם לעבר השמיים היא עפה, ממני ברחה
בליל ירח מלא המלאך כבר לא בודדה
העצב חדר אל לבי רגע לפני שהתעופף בסערה
בליל ירח מלא איבדתי שוב אהבה

ומספרים לנו סיפור על אלוהים משועמם
שבא ליצור חיים ויצר לנו עולם
ומספרים לנו סיפור על חסידה שלא קיימת
שבאה ונותנת, גומרת ויולדת

מחאה
שני ילדים משחקים ברחוב
על החיים והמוות ועל ניסיון נואש לשרוד
ומסביבם קבוצה של אנשים מסכנים
חסרי בית חסרי אדמה חסרי חיים

הצביעות מכסה את פני כולם בניחוח של דם עקוב מעצמו
והשקר נשאר שקר, כך גם האדם שנפגע בלבו
כמו חבר נאמן רק לדמו
כמו ורד קיים רק למען יופיו
כמו מזג אויר סוער עם השמש
כמו לילה שקט מבדידות משתקת

גורל
עשיתי עוד צעד לכיוון הרוע
כי הוא קורא לי אליו...

געגוע
רגעים מקסימים אתך נעלמים ודועכים
בוהה בך מחייכת
מתגעגע תמיד

אהבה
זמן קצר לפני הם עוד ישבו בבית קפה
היא שתתה חלב עם מים, הוא שתה אותה במבטים
לפני כן הוא עוד חשב שבאף נערה הוא לא יתאהב בחיים.

יחסים
גומר בך ולרגע עומדים דום
זה זורם בינינו וזורם
שורף במקומות הנכונים
ושנינו שותקים

פיוט
רוח שקטה
DRILLING ALL OVER MY BODY

רומנטיקה
ובאחד הימים אאגור לי תחמושת
איתה אחמש את לבי היורה
לכל כיוון בו היא תמצא
לרוב גם אפגע והיא תפגע
ואז היא תרצה בחלומה הורוד
להיות במקום בו אינה תהיה עוד...

יחסים
אני מסתכל עלייך ואת מסתכלת עליי
( שתיקה )
זה הרגע הכי נכון ואולי הכי נבון
להגיד לך שאני רוצה להגיד לך ש...

כמיהה
זהו שיר במקומו של מגע...

בלדה
בוקר בא, זריחה חדשה
קמת מהמיטה, עדיין ישנה
התלבשת, התרחצת, סידרת את המיטה
משהו חסר, הוא לא נמצא.

אתה לא יכול יותר, לא יכול בלעדיה
אתה נכנע, מתעוור, חוזר אליה
אתה אוהב, זאת החולשה שלך
אתה מת, היא כבר הרגה אותך.

שתיקה שכולה עשויה מכאוב
ורעש שעשוי לגרום לך לאהוב
שתי עקיצות, וכל אחת בצורה שונה
הכל כואב אתה יודע, אבל מה שקובע זה הפצע שנשאר.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אינטרוספקטיבי
'אתה מתעורר... מוצא את עצמך מוקף'

לפעמים השמש מאירה אותנו באור קצת שונה ממה שאנחנו בחיים.
כשיש לך רצון לעזוב. אתה לוקח כדור, מצמיד אותו למח. ואז אתה
יורה.
אמא שלך תמיד אמרה שהגמגום שלך בא מלידה.
אבל אתה יודע שזה לא נכון. אתה יודע שהוא בא מאהבה.

מעשן, מזיין, מוציא לאור את עצמי
אני האחר פורץ לפתע
מהדמעה האחרונה שזולגת
קצת ביישן, קצת מופנם

ככה זה כשהעולם בנוי כלול על בסיס של חלב ומים.
העננים מסביבך נהיים פתאום קודרים.
הגשם לא מפסיק לזרום לעבר נחלי האימה העשויים רעל עכברים.

לפעמים אני מוצא את עצמי בלילה במיטה
בודק עם היד את הדופק בלב
לראות אם הכל עובד כמו שצריך
הפמפום, ההרגשה שמשהו יכול להיות לא בסדר עם עצמי
ההרגשה שפתאום באמצע הלילה אני אנשום את מנת החמצן האחרונה
שלי.

היא ואני
מצד אחד, אתה לא רוצה לאבד אותה. מצד שני, אתה רוצה אותה יותר
מהאופן בו אתה מקבל אותה כרגע. מצד שלישי, "איך שלא תסתכל על
זה, כשאתה על המנגל כולם פתאום מפנקים אותך" (משפט חכם לכשעצמו
שאם תתרכז בו ממש טוב תמצא את התשובות לכל השאלות שמטרידות
אותך כרגע).

אינטרוספקטיבי
זהו, מגיע הרגע.
הרגע שבו אתה לוקח את הגיטרה, מכוון את המיתרים בפעם האחרונה.

רגע אחד לפני שאתה עולה לבמה.

אהבה
"יש בך רעב פנימי שלא סיפקת" כך שר הסולן
הוא מתהפך בקבר כשהוא רואה עד כמה הוא צדק
וכמו אלוהים הוא צוחק עליך, איך שבגללה אתה נשחק


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הדברים הנ"ל נכתבים רגע לפני סוף העולם שאותו יצא לנו להכיר
וזאת מין דרך של עצמי ושלי לשלוח לכם ביחד, לכולכם, בפעם
האחרונה, לפני שייגמר כל מה שהכרנו ויתחיל משהו שלא בטוח ישלב
אותנו בתוכו, קצת הבהרה לגבינו, עצמנו, כולנו.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
דיגיטלי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה
ובכפות ידיך...




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
לחמי חזר אליי
עם קצת עובש
אפשר להחליף?





ההיפראקטיבית
פסיבית


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/KobyOr
יוצר מס' 1602. בבמה מאז 17/1/01 23:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקובי אור
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה