|
רעש מנועים ואיש אחד בהיר
ממריא למסע מדרכות
|
אני חי באינסטנט, הכל מרוכז
והעולם שלי די מצוברח
|
דרך עפר אחרי הרמזור
מובילה אל בית מאולתר
אוהלים פזורים, קראוונים
ומזרון
|
ג'רי גרסיה בתיבת תהודה
שר על ספינה של שוטים
והוא אולי אסיר תודה
אבל בעצם כולנו מתים
|
אין לו כח להציל עולמות
ואי אפשר לעוף עכשיו, יש רוח
|
השמש שוב נכנעת. קרב אדירים בינה לבין הירח צובע את השמיים
באדום וסגול.
האוויר השתנה, נדמה נקי יותר,צלול.
בזריחה את תיעלמי שוב.
|
כמה תיירות מהלכות מראות לך שכוח המשיכה כאן חזק מהרגיל,
שדיים, ירכיים, מותניים, הכל רוצה אל מליחות האדמה.
זה מגעיל אותך. אתה יודע שיום אחד תצטרך לקום ליד זה בבוקר
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
למרגלית
אם תרצי שאראה
לך את העיר
באפור...
אז תגידי ואני
יורה רק לך
לרבין מאחור...
כי את האחת
והיחידה לי
אותך אני אוהב
ורק אם לי תרמזי
פה אני את רבין
הורג
יגאל עמיר משורר
מתוסכל שלא
מאשרים לו את
השם והוא נאלץ
לפרסם את
יצירותיו דרך
ריבוע כתום
ומטופש |
|
