|
מכירים את השאלה הידועה "סיפור של אופי או גורל?", בטח שמעתם
אותה פעם, פעמיים או שלוש ואולי אפילו יותר, אולי באחד
משיעורי הספרות המשעממים או אולי סתם איפשהו...
|
הכל החל מאדם וחוה,
כאשר אכלו מעץ הדעת וגילו את האהבה.
אז חוה נכנסה להריון,
וילדה זוג תאומים - חלש ובריון.
|
זהו! זה הסוף! הסיום! הכל נגמר!!!
ומה שלי נשאר,
זה להיתלות בזיכרונות העבר...
|
יוצא החוצה נכנס פנימה
מוציא סיגריה מוציא סיגריה
לא חושב על כלום חושב רק עליה
|
יוצא החוצה נכנס פנימה
מוציא סיגריה מוציא סיגריה
לא חושב על כלום חושב רק עליה
|
לפתע... כולם מלאכים, התפוצץ העולם,
היא חזרה, חזרה עם כולם,
והכל נראה שוב כמו פעם,
עד שמפתיע איזה ברק או רעם.
|
שמים שחורים, עננים אפורים
הגשם יורד
מכסה את הרחוב
אך אני מפחדת עליו לחשוב
|
לנו יש גן מלא בפרחים...
ופתאום נקטף אחד, הצילו אלוהים!!!
|
צביטה קטנה בלב,
אם רק הייתה שלי,
אתה חושב.
|
פתאום הכל נהייה שחור
הרגשתי שאני נופלת לתוך בור
|
כלואה בין שני עולמות,
חיה לי בחלומות.
מלאה בלבטים,
בין המוות לחיים.
|
ישבתי, ראיתי, הרגשתי
הרגשתי אותו שם איתי
ואז הוא בא...
|
מקווה שאתה עוד בין החיים,
אחרי כל שהרגתי
שלפחות אחד יזכה ל - 120.
|
הטיפות יורדות,
הדם נוטף,
והאיש עם הכיפה, בסדין לבן אותי עוטף
|
כולם היו די המומים, בכל זאת הן היו החברות הכי טובות כבר מספר
שנים ועכשיו לבוא ולהפיל על הנערה שרצתה בסה"כ להחזיר אליה את
החברה שלה, הנערה הצנומה והפגיעה הזאת דבר כזה, זה די מעליב.
במיוחד כיוון שכולם ידעו שזה לא היה נכון.
|
יכולה - לכאוב,
מצליחה - להתעצב,
מספיקה - להצטער,
מבינה - הכל.
|
לילה בחוץ, כוכבים בשמים
רוצה להביט בהם איתך, שיאירו עלינו
שתגלה אותי, בכל המובנים
אני טהורה, אתה יודע...
|
אני אצעק עד שאוכל לדבר
אצעק עד שתוכלי לשמוע
אשבור את האילמות
אעלים את החירשות
|
וכמעט אף אחד לא יודע,
הדף, מפלט דמעותיי,
המקלט הקטן שלי.
|
עצב, בכי, דיכאון
פחד האהבה
אהבה
ואכזבה
והסיפור חוזר חלילה...
|
היא מחייכת אליי
חיוך מזויף עד כאב
ואני עונה לה בדמעות.
|
הבזקים של ברק
של דמות מרחפת
שדמתה לי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
צפיחית בדבש =
רצח!
פרובוקטור. |
|
