[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
ואיסורי-נשיקות
שמתרפים לאט לאט, בשקט
ובמבוכה גדולה,

קצרצר
כשאפשר
בבת אחת
להיות

(וגם) הלב אקורדיון:
פתוח-סגור-פתוח
ואתה לא כאן.

ידיים לצדדים, לב פעור שותת
צער, אתן לו להיכנס לי לכל
התאים, דיפוזיה מופלאה
שלי; אתה לא.

מנסה להבין מה כבר ייצא מזה,
מילים קטועות לחבר להן פרוטזות
או שיר

שזוף, מסופר, נראה טוב יותר
מאי פעם, האיש הראשון
שאהבתי,
היחיד שמביט בי מאחור

בחורף, למשל,
יש שמיכות פוך
וגשם
וכל בוקר יש לקום

קובץ שירים
בימים האחרונים קצוות האהבה שלי אליך
מתפצלים

העברית המתובלת שלך,
שולי החיוך,
היד שמלטפת בהיסח הדעת

אהבה מתערטלת ממני
ועוברת לקולב אחר

הכיוון
הביתה מעולם לא היה נהיר יותר -
חזרי
(להתהדר בעלם כאילו היה שלך

אלוהים אדירים
אתמול
ראיתי מישהי על במה

נדמה לי שחלמתי בהקיץ על בית משלנו
וחמישה ילדים שלא קוראים לנו בשמנו הפרטי -
אנחנו ההורים שלהם.
מתיקות תאנתית התפשטה לי בבטן לצד
חומץ תפוחים.

אינני זוכרת
את סדרם של הדברים,
אינני זוכרת עוד

עצב
רציתי לומר
שהחבלים הללו
מתפשטים בתוכי
לאט לאט
כאילו היו גידול

לפעמים אלומות דקות שלה מפציעות בך -
ים וסיני חופש שחשבתי פעם שהוא אינסופי,
ותלתלים וגוף ארוך שפקוח כל כך -

הפנקס ששלחת לי מחוצלארץ
מונח
על השידה שליד מיטתי

בפעם הראשונה
הרגשתי כאילו מסור
מנסר לי את כל הגוף לחתיכות קטנות,
דיממתי כל כך

יחסים
לפני שאתה אומר את כל הדברים האלו
שטובים בשבילי כמו
כדור לרקה שני מילימטר מהאונה השמאלית

וכיוון שהקירות דקים
הצעדים הנשמעים במדרגות
כמוהם כטפיפות רגליים עירומות
במטבחי,
וכיוון שהדלת איננה חסונה
נאלצת אני להיות.

אני חושבת שצריך דווקא
להיסגר קצת, ובמיוחד אני
שנפתחתי-נפקחתי לכל מי
שידעתי שישאר, וגם לכמה שלא

הארגזים נאספים,
הלב מתפכח.
אני מנערת מעליי
את האדישות

נניח שאני יודעת בדיוק מה צבע
העיניים שלך, העדשה והגלגל.
נניח שאני יודעת אפילו
על מי אתה חולם בלילה.

(תקווה גם היא נתלית לעתים
חסרת שליטה, כמו חוטים של רוק)
ומכונת ממתקים
ושתייה

בחמלתו מסתיר הזמן
את כל מה שנשר ממני;
שלשלאות ועדיים,
לולאות מרחב.

קובץ שירים
אין לי דרך לתאר
את הריחוף הזה עכשיו
הכל עובר לאט אבל מאד מהר
סוסים רצים אחורה
יש יד שמלטפת אותי, אבל היד הזו שלי
הכל עובר דרכי
עובר דרכי

(רבעי לימונים מחמיצים על השיש,
טיפות החלב הסוררות שמצאו את עצמן
על החולצה החדשה).

צלצלת.
סיפרת על התינוק שגדל
והפך לפעוט שדומה לך,
על האישה שלך -
יש לך אישה והיא פסיכולוגית,
בת שלושים וחצי ופסיכולוגית.
(אני בת עשרים ושלוש ועוד לא
אישה של אף אחד, עוד לא
שום דבר שראוי לספר עליו לאף אחד
בשיחות טראנסאטלנטיות
או בכלל)

אני אוהבת אותך
אהבה כזו
ש
מקלפת ממני

עצב
מלהודות שאכן הזזת לי משהו בלוחות האלו
שעל הלב,
שכמו הלוחות הטקטוניים המרכיבים את כדור הארץ
גם תזוזה שלהם עלולה לגרום לרעידת אדמה

קובץ שירים
עוד מעט ימלאו תשעה חודשים
להריון השני שלי
את עצמי.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
סלחו לי,
אני בנימנומיה.







נמנמת...


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/DanaAgam
יוצר מס' 15623. בבמה מאז 2/9/02 13:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדנה אגם
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה