|
-Hello! Is this the bus station?
-Can't you read the big sign that says "This is the bus
station" right above you?
-No, I can't!
|
"יש לך מזל שזה יהיה יום ההולדת שלך!" הוא הסתובב והסתגר
בחדרו.
הלכתי להכין לי משהו לאכול.
|
רוצה לראות אבל עיוור
רוצה לחיות אבל אין חבר
רוצה לגעת אבל אין באופק דבר
רוצה לדעת אבל זה קצת מעורער
הוא רוצה.... טוב נו, שירצה עד מחר!
|
כשהולכים על חוף הים, עדיין אפשר לראות אותה.
זקנה שכזאת, עם בגדים מרופטים, מבקשת אוכל או כסף תמורת
סיפורה.
ילדים תמיד מציקים לה, אבל כשהיא מספרת את הסיפור, כולם
מקשיבים.
|
רציתי אז אותך לחבק ולנשק עד הבוקר,
אך ידעתי שתגידי לא, אז אפילו לא העזתי.
התיישבנו שנינו ודיברנו עד אור אחרון,
ועם צאת הכוכבים נכנסת את לביתך והותרת אותי מילל לירח.
|
את צועקת. ואני לא מבין.
לא מבין למה. לא מבין מדוע. לא מבין אותך.
קצב הדיבור שלך הוא מטורף. אני עומד המום.
המום מכמה שזה פוגע. המום מהתזמן. המום ממך.
|
"זה היה לפני 20 שנה.
קראו לה נטאליה אבל כולם קראו לה נטלי.
הייתי מאוהב בה אבל לה אפילו לא היה מושג שאני קיים.
כל פעם שנפגשנו היא התבלבלה והתחילה לדבר על עצמה.
יום אחד פשוט העזתי והתחלתי לדבר איתה."
משם זה כבר ממשיך לבד...
|
הוא היה העץ הכי גדול, בשדה הכי מרכזי, עם הריח הכי נעים, עם
העלים הכי ירוקים, עליו היו הציפורים הכי יפות. היו לו הרבה
פירות וכל אחד מהם היה הכי מתוק והכי מזין.
|
"רעיון גרוע עדיף על חוסר רעיונות", חשבתי לעצמי.
באתי אלייך עם ששת עמודיי בכתב יד. בזמן שקראת, התביישתי.
|
פעם, עוד כשלא היו לי חברים, רציתי למות.
חשבתי שכשמתים הכל מסתדר, אבל התעשתי.
הבנתי שיש זמן לחיות ויש זמן למות והחיים שלי עוד ארוכים.
הייתי אז קטן, בן 12, אולי 13, אבל עכשיו, כשאני כבר מבוגר, יש
לי מלא חברים.
|
I pay no attention and stay defenseless infront of it.
I fall unto it's arms, fall inlove.
Nothing like it will never happen again.
|
Your smile will soon be frowning.
Your smile will fade away.
Your smile will soon be going.
"But your happy heart will live forever!"
|
הכוכבים דועכים אך את תישארי לעולם בשמיים שלי.
|
את יכולה להגיד לי מה שאת רוצה.
כל תירוץ עלוב שרק תוכלי לעלות על דעתך.
|
מה הייתי נותן כדי שתהיי קרובה אליי עכשיו.
מה הייתי נותן כדי להחזיר את הזמן אחורה ושלא הייתי פוגש אותך
כלל.
איך אני אוהב אותך עכשיו.
|
את יכולה לצעוק, את יכולה להשתגע,
מתי שתגידי- אהיה שלך.
|
אני רוצה לאכול.
לאכול את הילדים המשחקים בחוץ.
לאכול את הציפורים המצייצות.
לאכול את ההורים האוהבים.
לאכול את החברים התומכים.
|
יום אחד אני אראה אותה.
יום אחד זה יקרה גם לי.
שנינו נתקרב אחד אל השני ושנינו נדע באותו הרגע.
|
תמיד אני מרגיש משום מה לא יציב.
אם היו לי רק שתי מילים לתאר את עצמי, מיד אחרי "דורון שרייבר"
הייתי בוחר במילים- לא יציב.
|
מיכל: "שמע, יונתן, אני לא מסוגלת לשלוט בעצמי. אני לא יכולה
להבטיח לך שהכל יהיה ורוד. אני הולכת לבגוד בך, אני הולכת לשקר
לך, אני הולכת להתנהג אליך כמו אל חרא. אני מקווה שאתה מוכן
לזה."
|
עד לפני חודשיים הייתי יכול להשבע לכם שבמטבע המזל שלי יש
כוחות קסם אמיתיים.
אבל גיליתי לאחרונה שאין בו. הוא סתם עוד מטבע.
לא מיוחד, לא קסום, לא שונה מכל מטבע אחר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
כמה יש יותר?
סלוגנים ארוכים
וחתומים מטה
או סלוגנים
קצרים וללא
חתימה?
להב בן-לאדן,
שואל שאלה
טיפשית ועונה
לעצמו עכשיו. |
|
