|
הילד הקטן שבו
כל כך רוצה לברוח...
|
למות באחת חמישים ותשע בלילה זה יכול להיות נחמד. פשוט ככה,
כמו שאני. מול המחשב מקלידה עוד חרא כזה שלא יתרום לאף אחד, או
יותר סביר להניח שאף אחד לא יקרא בכלל.
|
הלילה, ממש לפני שזרחה השמש, נפרדנו שוב, בפעם המי יודע כמה
בחודש האחרון. נמאס לי כבר לספור. עכשיו זו עוד הפסקה בשבילך.
בשביל שתחליט אם אנחנו שווים את זה, את כל החרא הזה שאנחנו
גורמים לך להרגיש
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
ג'וזפין!!
ג'וזפין!!
ג'וזפין!!
תפסי את ההגה!
אני יורד
לבלמים!
נפוליאון מחנה. |
|
