צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

העשן של הסיגריה נמהל בחום שיוצא לי מהפה ומתמוסס אל אויר
הבוקר המסריח של מושב דבורה. מי בכלל רוצה לגור בבית יחד עם
פרה? מושבניקים טיפשים... אני לא הייתי גרה פה אם עודד לא היה
משקיע את כל הכסף בבית קטן ומטונף ליד ההורים הפולנים שלו.

ליבו מצטמק כבתולת ים שנלכדה
בשלולית מי מלח

רציתי לספר לך
אין אומץ להיכנס

הגלגל שבגרוני
מעלה בי גירת צחוק
תחמיץ של התרגשות

לרצות אבל
לא להיות
להיות אבל
רק כי רוצים

אתה מתמסר לה ולשטויות הילדותיות שלה, שופך את לבך לפניה.
ואת, שותה את הכל בצימאון של תינוק שלא ינק אהבה הרבה זמן.

אני אימא שלה"
זה מה שאמרת לשוטר בשדה בתעופה,
כשנתת לי ללכת ממך שוב...

אני יכולה להריח את היטול צחוקם של ילדיי, את מגע שערם בין
אצבעותיך

אתה מפשיט פשטות מופשטת
מפשט שפיטתי

אולי
אדבר בעזרת העיניים בלבד

אמא שלה רצתה שהיא תהיה רופאה,
אבא שלה רצה שהיא תהיה מורה,
אבל היא דווקא יצאה משוגעת...
במדבר, גולשת על החול הרך, הרוח מלטפת את פניה והשמש כל כך
נעימה לעורה הצרוב חוויות.

וכשרעד אחז בו ולא ידעתי היכן להישען, בעודי נופלת עמוק אל תוך
הכאב הכי אמיתי שלי, הייתי מוכנה להקשיב.

האחרונה שבשנים הייתה מאכזבת
מאכזבת כי אתה לא היית שלי.
לי לא היה מישהו שיהיה לי למשענת,
משענת שאוכל לחבק ולדעת שהיא לא תברח ממני.

תפתח בי דלתות של כאב מנופץ,
חוויה שבורה בערבון מוגבל של אהבה.
תכאב אותי בשיניים, בציפורניים ובכל אשר תוכל לתת.

עומדת לצידי

לכל מי שכאב, לכל מי שרוצה לצעוק,
לברוח מהשנאה ולהחביא אותה רחוק.
בדמעות של כאב, בעולם של אהבה,
אכזריות שהורגת ורוצחת שמחה.

המשוואה מתאפסת
ואין מציאות לחשב

לא, את לא כאן
אבל כאן בהכל.

רק לחשוב עליך,
ולחיות מזה...

את ישנה, שיערך הדק שרוע על חולצתי. שיער של ילדה.
מדי פעם ראשך נע עקב מערכת היחסים הלא יציבה בין הגלגלים
לכביש.

מטביעה עצמי בערמה של אנשים וחפצים מחוררים ועוצמת עיניים
בשביל לא לראות דרך החורים שזה לא מה שאני רוצה.
אבל גם ככה וגם ככה, אתה עדיין לא יצאת לי מהלב.