|
תוך עשרים שניות הייתי כבר בפתח הדלת של החדר כאשר אני מתנשף
כמו שור טיבטי ומבין שהכושר הקרבי שלי כבר אינו כושר. בחדר שני
חברים שלי שרוים על הספה וצופים ב"קרטון נטוורקס", לא הייתה
תנועה כשהסברתי להם על העתיד לבוא...
|
"השעה הייתה בערך שלוש בלילה, הלכתי למטבח ומזגתי לעצמי משהו
קר לשתות.
לחץ מוזר הציק לי באזור החזה. תחושה מוזרה כזו שאף פעם לא
ידעתי לפענח את מקורה, מן מועקה נפלה עלי. מאוחר יותר הבנתי כי
זו היתה בדידות מעיקה שנפלה עלי. הרגשתי שהלב שלי בוכה וזועק
לעזרה...
|
איך זה שאת שוב עצובה
או אולי זאת פשוט התחושה כשהגשם בא
|
טיפת מים לאוקיאנוס זרמה
כל בוקר זרחה ובערב לאט שקעה באכזבה
|
אז תפקחי את עינייך
תראי את הפרח נובל
איך הכדור מתמוסס, איך הכול מתפורר
|
בממלכה שלי
ממלכת העצבות
יש מקום לכל אחד
אפילו לגלמוד
|
בוא אלי מלאך שמיים
בוא תיקח אותי מכאן
מהעולם שאין בו רחמים
תראה לי את הדרך
כי אני הולך רק במדבר
|
השמש שוקעת, הלילות שקטים.
ואיך אותך אהבתי, פעם...
|
סתם בית קפה ליד חוף ים בטיילת, סתם טיילת עם סתם מטיילים, בין
סתם מטיילים היו גם מטיילות בחנתי אם הן סתם או לא סתם.
|
לא בטוח מה רציתי לעשות
אבל זה מה שיצא ( -:
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
חיים רק פעם
אחת, ואם לא,
יופטפויומט! |
|
