|
לא עישנתי כמעט שנתיים ואז החלטתי לקנות סיגריות. זה לא שהייתי
מוכרח לעשן יותר מתמיד וזה לא ההצטברות של החשק ששבר אותי. גם
לא היה לי יום גרוע במיוחד, או שונה. סתם עוד יום רגיל, עוד
יום של חרא
|
יש ימים שבהם נראה לי שכל פעולה שאני עושה מתארכת באופן מוגזם,
שכל הליכה, גם הכי קצרה, מחדר לחדר בדירה הקטנה שבה אני חי
אורכת שעות. נדמה שכל הפעולות נמתחות ורק אני מתפזר באיטיות
בתוכן.
|
אתה רואה את זאת? הוא שאל והצביע על בחורה צעירה בחולצה
וורודה, מה איתה? שאלתי, היא אולי קצת צעירה, אבל כדאי לך, היא
יודעת לעשות טוב. הבטתי עליה, אולי בת 17, כנראה בת 16, נענעתי
את ראשי לשלילה, הוא לא הקשיב וקרא לה, מזג לה משקה והלך לצד
השני של הבר
|
איש גדל מימדים עם זקן יושב מולך על המרפסת. אתה מתמקד בזקן
השחור שמכסה את רוב פניו ותוהה מה היו המילים המדויקות שהיא
אמרה ביום שהיא עזבה, אתה כמעט שולה אותם מים הזכרון הענק
והאיש מסיח את דעתך.
|
קניתי לי מחברת ירוקה
בגלל שאת אוהבת ירוק
|
אני מרשה לך להיות מאושרת
גם עם מישהו אחר
|
השיטה הסינית - מחטים זה הדבר הבא
אמר פעם משורר מיוסר
גם ציניות לא חסרה לו
אולי רק אהבה
|
בתוך דירה חשוכה, רק נר דקיק מפיץ את אורו החלוש, יוצר דמויות
מטושטשות באפילה. צילו מרצד על רצפה ריקה, על מזרון ועלינו.
מהתריס נגלים שמיים אפורים, מתחברים באופק עם שורת בנייני אבן
ישנים.
|
אתמול בלילה ראיתי סרט כחול ונזכרתי בך.
|
כשתרדי מהאוטובוס אני ישר אחבק אותך. אני אזהה אותך ללא שום
קושי למרות שאלפי אנשים יסתובבו על הרציף. כבר מצאתי אותך.
|
מכל הדרכים שבהן יכולנו להפרד, בסוף בחרנו בזאת שהכי פחות
מאפיינת אותנו. מכל הפעמים שבהן נפרדנו במכתב פרידה או
במונולוג כאב ואז חזרנו, דווקא הפעם נפרדנו בלי לומר מילה,
בשקט, בשיחת טלפון אחת שלא הוחזרה. דווקא הפעם לא חזרנו לדבר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הטובים
לפרוקופייב.
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב |
|
