|
הענן הורוד מתחיל להתפשט עכשיו. הוא כבר יוצא החוצה, מקיף אותי
במן הילה ורודה. אני הולכת למכולת כשההילה הורודה מקיפה אותי
מסביבי. מהווה מעין חצץ ביני לבין העולם. אם מישהו ירצה עכשיו
לגעת בי הוא לא יוכל.
|
כפית של דבש מלאה בריחות עבר
ופריחות מתוקות של זמזומית
מצויה
|
אני זוכרת שחשבתי לעצמי שאני בחיים לא אסלח לך שאתה לא איתי
כרגע, שעל זה אני לעולם לא אוכל לסלוח לך, אבל זה כבר היה.
ועכשיו אני שוב לבד, ושוב מן הסתם חושבת עליך, לא שאני רוצה
שנחזור להיות ביחד, לא שאני חושבת שזה יהיה טוב, סתם ככה, סתם.
|
כעת אנחנו כבר כ"כ הרבה זמן לא מדברים שאני בעצם כבר לא מכירה
אותו. פתאום מתנקה האמצע, נשארת רק התחושה הרעה שליוותה את
הקשר ומצד שני נשארים הזיכרונות המתוקים שלפעמים עולים
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
החוסר אונים הזה
של לא לדעת אם
הסלוגן שלך
אושר, יותר גרוע
מהמבדקים לטיס.
איתר מחפש
תירוצים להשוויץ
בהישגיו. |
|
