|
 84746168
don't be afraid of the unknown...be afraid of the known
|
עקבות האנשים העוזבים לבד
שלא השאירו אחריהם אחד
וגרם של דמעה לא נזל
נמוגות אל החלל
|
השיר כבר נכתב , הדף יתמלא , אני הכותב
אך היצירה...גנובה...?
|
שמעי את זה - איתך גמרתי
היו לי עוד הזדמנויות
ואם אני אותך אהבתי
אהבתי איננה עוד.
|
דמעות קרות כקרח, נופלות על הריצפה
ומתוך הלילה, זעקה נשמעה
צער ויאוש - בלב כבר אין תקווה
עתיד שחור צופה לי - בתוך השממה
את אור פנייך הסתירי
הניחי לי לישון...
|
|
|
וואלה, שיחקתם
אותה עם הפועלים
הזרים
אדולף מפרגן
כשצריך |
|
