[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
הגות
לאף אחד אין בעיה
עם אנשים נוחים
שלא מדברים יותר מדי,
אבל לי יש בעיה עם עצמי

והוא יושב שפוף,
כמו עץ שחוח שעליו הצהיבו
משנים של נסיון לשרוד
בתנאי מזג האויר הקשים.

ורוד זה הצבע של הפרח
שמוחזק בין שיניה
של הילדה הערומה בתמונה

בואי נמצא משהו
כדי שיהיה לנו מה לאבד
שיהיה לנו ממה לפחד,
בואי נמשיך לשקר לעצמנו
גם אם אנחנו כבר יודעות את האמת.

תהרגי אותי
אני ממילא כבר מזמן הפסקתי לחיות


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ואז... השיר הזה עשה לי משהו ממש מוזר בפנים. השיר הזה גרם לי
להרגיש טוב. הקצב שלו כל כך התאים לי באותו רגע. וחייכתי
לעצמי. המלצרית בקפיטריה נראתה ממש מאאאגניבה, וכולם פתאום
נראו לי נורא נחמדים.

הרבה יותר קל להסתכל מהצד ולנסות להזדהות. את יכולה לדמיין מה
שבא לך ולשלוט בכאב שלך, לשחק עם העוצמה. כאילו שיש לך מן שלט
פנימי כזה שבאמצעותו את יכולה לעצור את הסרט מתי שמתחשק לך.
והסרט ממשיך בלעדייך, את פשוט מעדיפה לא לראות.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אם זה היה כל כך
גדול, אז איך זה
שאני לא מכיר אף
אחד שהיה לו
מגניב בשנות
השישים?

ארגנטינאי
בתמיהה


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/NiliRozenblit
יוצר מס' 14960. בבמה מאז 16/10/04 12:53

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנילי רוזנבליט
© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה