[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
טריקת הדלת המוכרת שוב הלמה בעצמותיי, ואני נשארתי לבד, שוב
בודדה ואבודה. אבל הפעם היה לי עוד משהו אחד להיאחז בו- הבגדים
שלו. נשמתי את ריח המיטה שלו, והסדינים הכחולים שטפו אותי
בזכרונות חורפיים

ייסורים
השעה 4 בבוקר כמעט- ואני לא יכולה להירדם. הירח המלא מבעיר
שמיים ריקים מכוכבים, ואני רואה אותם נופלים אחד אחד מלמעלה.
אני רואה את הרוח שובבה משחקת בצמרות ברושים שחורים, החושך
מפחיד אותי קצת.לא מרגישה כלום- חוץ מריקנות שמוחצת אותי אל
האדמה המחוספסת, שאינה מו

אירוטיקה
מצאתי את עצמי עושה כל מה שאמא שלי חינכה אותי לא לעשות
כשהייתי ילדה, לא לעשן, לשמור על הגוף שלי, לא לעצור טרמפים-
ולא לדבר עם זרים במיוחד לא לפתוח להם את הדלת, או את דלת חדר
השינה בפגישה הראשונה.

יומן
קמה מהכורסא ונכנסת לשירותים "אני אשים. אבל את בסדר? היית
נשמעת עצבנית בהודעות..." מורידה את המכנס והתחתון "וחשבתי
שאוליי קרה לך משהו, את רוצה שאני אבוא?" מתחילה להשתין "לא אל
תבוא. אני עוד מעט יוצאת" מנתקת. מנגבת, מורידה מים, נכנסת
לאמבטיה שוטפת ידיים וחו

מאז שאני זוכרת את עצמי, כל שנה באמצע חודש אוקטובר נסענו
לקיסריה לאזכרה, אני זוכרת את הימים האלו כימים היפים ביותר
בחיי, הימים של קיסריה.

אהבה נכזבת
שני היה בחור ישיבה מלומד,שהייתה לו חוכמת חיים משלו,והיה מדבר
אליי הרוך ובנעימות.את מרחק הנגיעה ידעתי שהוא לא שומר מהרגע
שנשק על שיערי.....

שתיי נערות ערומות ורטובות,
קירבו אז ידיים
ערבבו דם בדם, נשמה בנשמה, נשימה בפעימת לב.

זכרונות
הנה תמונה בעירום, "זה די משקף אותך לא?" שאלתי בחצי חיוך "לא.
זה משקף את הגוף שלי ככלי. איך אני משתמשת בו בשביל לקבל
קצת... חום" היא המשיכה לחפש באמצעות העיניים הסוקרות שלה, "את
מתכוונת לקבל קצת זיונים" היא לא הגיבה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מה אומר כל דף?
כל דף שמילותיי חקוקות בו
כל חיי הם צרורות של דפים
המחברים בקו מתפתל
אותי.

לפניי צאתי אל הרחובות
הסמטאות הרטובות
אל ריח הגשם של ירושלים
שפצעה אותי בכל מקום
כל גן
כל חומה
כל אהבה ישנה-
לא אוכל להישאר נאמנה,
מעולם לא הייתי.

וידוי
בסוף
אתה לא רצית
להיפצע
במלחמה

אתה לא תקרא

חבוש מגבעת שחורה
מכנסיים ומעיל אפורים
מחוייטים

סמים
וכל יום אני
חורטת על דף
מילים חסרות משמעות,
כל מילה מסמלת
רגש, מחשבה,
שקשה לי לבטא


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
וזהו סיפור,
שאותו אספר לילדה שתיהיה לי.
ואולי היא תבסס על זה סרט,
אולי אחריי מותי.
אולי היא תכתוב על זה.
ואולי היא תשכח.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אי- השלמה עם עובדות.
אי- השלמה עם נגיעות.
-חלומות שמתנפצים לי תמיד, בזמן הלא נכון.

"להתראות" עם כל הכוונה, לראות אותך שוב, לגעת בך בלי שום פחד,
להתנות אתך אהבה כאילו זו הפעם הראשונה, להתרגש, להרגיש את הלב
פועם במהירות, את החיבוק שלך, את מגע שפתייך על שפתיי, הנשיקה
שלך שכל כך אופיינית לך, רק שפתיים, בלי לשון, רק ליטופים של
זיפים על עורי.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
נשים קטנות.






-שוביניסט ממש
גבוה.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/NemanaLahoref
יוצר מס' 1492. בבמה מאז 30/12/00 2:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לנאמנה לחורף
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה