|
אתה מהלך לימיני,
במקביל אליי
|
זה אולי נשמע לכם קצת מוזר, אבל אני רוצה מתישהו לצאת ביום
חורפי גשום וקודר לרחוב, לעמוד מתחת לשמיים הבוכים והעננים
הקודרים, להביט מעלה-מעלה, עד שאראה את הילות המלאכים הרנים,
ולצעוק הכי-הכי חזק שאפשר:
"אני אוהבת מוסיקה!"
|
היא טיפסה על גבעולים, זרדים, עלים ועשבים, והיעד שלה לא היה
מוגדר. היא נעה הלוך ושוב, קדימה ואחורה, בחוסר ידיעה מוחלט
לקראת מה היא הולכת.
|
ככה נראים האנשים בהווה. כאילו לא למדו כלום מהעבר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מאותגר
אופקית!
פרובוקטור. |
|
