|
לפתע אירעה תגובה כימית קטנה (בדומה לריאקציה הנוצרת בתגובה
למגע בין חומצה מטאנו-גפרתית לפוליסטרין דו-חנקתי בטמפ' החדר)
וכשהתפוגג העשן, ראתה ויקטוריה לתדהמתה שבמקום בו התגרד
החתלתול שניות ספורות לפני-כן,
|
הילדים האחרים נראו לי כמו יצורים רועשים וצחקניים והמורה
כסמכות מנוכרת. הצחוקים המשותפים שלהם רק תרמו לאי-הנוחות
שלי.
לא הוצאתי הגה, רק בהיתי, דרוך לקלוט שינויים בנימה ועוצמת
דיבור ותמיד עם תחושה קלה של תלישות.
|
בדרך החוצה ראינו שרידים מבניין הדיוטי הישן: חלקי מכונות,
גלגלי שיניים, שדרות ורודות ומזויפות של ספרים, שתי רגליים
מפוסלות מפייברגלאס, תקועות באדמה ומצביעות לשמיים כמו שתי
אנטנות.
|
מישהי הביאה קופסת עוגיות ופתחה אותה על השולחן של המורה.
קופסה אחת של עוגיות בשביל ארבע שנים.
|
"אז מה ענית לו?" שאלה חברתי.
"אמרתי שלא טוב להגיד "לנצח", כי לעולם אין לדעת מה יהיה. את
יודעת, ניסיתי לשמור על קלילות בסיטואציה".
"אוי ואבוי, הוא בטח חושב שאתה מטומטם לגמרי".
|
אמצא עבודה זמנית, לא רצינית
אתייק ניירות לתוך קלסרים
ואחת לשעה אתגנב אל מאחורי
מכונת האספרסו המיניאטורית
|
לא היה קהל יעד (כמו שהזכרתי כבר)
אז כל סוקרי השוק יכלו להשאר במיטה
|
חמישה עיוורים
בין רגלייך הדקות
יזהו מיד
|
ילד דו-ראשי
אקורדיוניסט בלילות
קברן בימים
|
שבוע קשה
נגמר בשירה בציבור
|
המורדים אצל גיא פינס
יושבים במעגל ומדברים
ואחר כך הם יקומו וישירו
ויותר מאוחר כולם ימחאו כפיים.
אני לא יודע..
אולי אני אידיוט
|
יצאתי מהבית ומהמצפה של הגבעה
אפשר היה לראות את כל העולם המוכר.
יש מצפה כוכבים קטן
רגע אחד!
|
ובאוטו החדש, יושבים אבא ואמא
בדמות משענות-הראש השחורות
בוהים בריק
|
שנינו
סגורים בשני חדרים קטנים.
|
פעם, לפני כמה מאות
ראיתי את "נישואי פיגארו" של מוצארט.
(זה היה עוד לפני המהפכה)
לבשתי חולצה מכופתרת וחשבתי על אהבה
|
גישושיו של הילד, צעד מגושם אחר צעד
אל מותו הוודאי, הנפילה הקצרה והשקט
שבא אחריה, יהיו האצבע המאשימה כלפיי
על הדרך בה הבאתי לסיום פרק נוסף,
דוגמה חדשה לאזלת ידי במערכות יחסים.
|
לצומת יהודה הימית-שדרות ירושלים
נכנסת רוכבת-אופניים במכנסונים
ירכיה העבים מדוושים במרץ
|
והשמש היתה צעירה בשלוש עשרה שנה
והיא עזרה לי לראות מילים בחצר העליונה האסורה
והיא טיטאה במיומנות את כל הלכלוך מהעיר שלי
הרגילה ביותר במרכזה של הארץ שלי
עד לגרגר החול האחרון
|
יעלי השווה
רוצה שאכתוב לה שיר
ולא סתם שיר,
אלא עם המילה זין.
|
רק רציתי שתדעי שאני זוכר לטובה
את התקופה שלנו יחד.
השעות במכונית
הגילויים, הלשונות והמילים
הלילה המאובטח
אני זוכר את הכל
לטובה.
|
בעט מחודד
ציירת לי על הזרוע
את הסימן הסיני
לחתול.
|
ללא קווים ללא מסגרות
הולכות מכות עם עצמן
דוחפות לצדדים כדי לצאת מעצמן
נושמות בקצרנות את המרווח המאובק הולכות מכות
|
על האוטובוס עלה איש בעל זיקפה ענקית
מתפתלת בתוך ג'ינס מוכתם
בשעות הערב, רק חגורתו החזיקה אותה בפנים
ואני הסתגרתי במושב האחורי
|
וכשחלפתי על פני החתול המת
שמתי לב שעיניו המזוגגות
בוהות בשמיים
כאילו היה שיכור.
|
אני כותב מבלי להסתכל במסך. מדי פעם השפה מתחלפת ואחרי פרץ
כתיבה אני מרים את הראש ורואה מילים בכתב לטיני בג'יבריש.
המילים שנוצרו נראות זועמות, צירופים על-טבעיים של אותיות, כמו
קללה בשפה זרה. זה מצחיק אותי. (זו אתנחתא א')
|
וכשהאוטובוס הגיע לצומת ביל"ו
הערתי את החייל מאחוריי
אבל הוא לא ירד.
|
אהובתי השחורה
המשיכה הלאה
|
חלפנו על פני נגרייה לארונות קבורה
שהציגה את מרכולתה זקופה לרחוב
כמו חיילים עוצרי-טרמפים.
|
משיח ריחף בשמי דרום תל אביב
קשור בחוט
|
ענת בנדנדות עוברת על כל התנועות
כמו מקצוענית
פעם מחזיקה שרשרת פעם מחבקת
לא צוחקת
ענת באותן נדנדות שמהן נפלה בגיל עשר
טסה באוויר השחור
יותר מהר מהמוות.
|
הוא בסך הכל מילא פקודות..
|
שתי תאומות מכפר מרוחק בקנטאקי של המאה ה-19
מעוללות מעשי קונדס ביחד,
תוך שימוש בכוחן הטלפטי.
|
מאה שקל לעשרים דקות
פלוס מציצה
|
השקיעה שקעה
כמו פנס בעין
והתנשמתי כמו אורנגאוטן מיוחם
בסאב קוצ' מילגה
הרקע היה ברקע
והחזית גם כן
|
כשתמצאי אותו
שבור לאלף השירים שמעולם לא כתבתי לך
ולא תהיי יותר חייבת לסובב את הראש
אל תבואי אלי בטענות
|
סריף צילינדר
קורא עברית גלותית
|
שתי הרגליים
שנפרדות ויוצאות לך מהישבן הבועתי
|
מה הם חושבים לעצמם? מדוע הגבר לא חושב פעמיים לפני שהוא נותן
יד להתפתחות כל כך צפויה של העלילה? הוא לא מכיר קלישאות
קולנועיות? האם הוא לא ראה טלויזיה בעשור האחרון?
|
נתקלתי בזינה, ידידה שלא ראיתי שנתיים
וישבנו ודיברנו על מה שכל אחד מאיתנו עושה היום.
מאוחר יותר קמנו והסתובבנו בין הדוכנים
(מי היה מאמין שיש כל כך הרבה מאיירים בעיר הזאת?)
|
Speedy Gonzales
ביצוע מקורי: Pat Boone
מילים ולחן מקוריים: Buddy Kaye, Ethel Lee, David Hill
|
לה לה להההה...
ביצוע מקורי: Pat Boone
מילים ולחן מקוריים: Buddy Kaye, Ethel Lee, Davil Hill
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
סופרמן הרבה
יותר טוב
מאלוהים.
אלוהים עוזר רק
למי שעוזר
לעצמו, וסופרמן
עוזר לכולם בלי
אפליות. |
|
