|
היא האטה מעט, אך המשיכה לרוץ. זה האדרנלין, היא אמרה לאחר
מספר דקות, האדרנלין שבסוף הריצה יזרום בכל הגוף וימלא אותו
מחדש.
|
לפני שבוע פגשתי את איש החופש, ואני חייבת להודות שהוא איש די
מעוות.
|
השאיפה של שחר הייתה להיות מאושרת. זאת אומרת, זאת שאיפה של כל
אחד, אבל אצלה זה היה ממש כרוני. זאת הייתה אצלה מן מטרה כזאת,
שכמו כל מטרה אחרת צריך לממש, ובגדול.
|
עיניים מיואשות סקרו את החדר. הן לא נתקלו בהפתעות מיוחדות,
אבל למען האמת שום דבר לא הצליח להפתיע את עתליה בזמן האחרון.
|
הכל קרה כל כך מהר. לפני שהבנתי מה קרה עשרות אנשים התאספו
מסביב, נשמעו צעקות, הערות של אנשים, ואז, לאחר כמה רגעים, קול
סירנת האמבולנס נשמע ברקע. ואני עמדתי שם, המומה, לא מגיבה, לא
מסוגלת לזוז.
|
העצים עמדו דומם
ונתנו לי אויר לנשימה
|
כמו פרח מוגן
יכולה להסתכל, לחשוב, לרצות
מביעה עניין
אך לגעת אסור
והמצב כל כך לא ברור
|
מביטה בהבעת העצב בעינייך,
הבעה שלא חלפה מזמן
וכנראה גם לא תחלוף.
|
כבר הקאתי את כל הנשמה
את האושר, התמימות, השמחה
וכעת נותר רק חלל ריק
וטעם מר בפה
בוכה
|
יש לי גשם, אך גרוני יבש
יש לי אוויר, אך אותו לא ניתן למשש
|
רוצה לעוף
לקפץ מעל הסבל
להוכיח שאני מעליו,
לצחקק בגאווה
להגיד - ניצחתי
ולדעת שאני חופשייה עכשיו
|
דמעה על כל יום של כאב
דמעה על כל דקה של סבל
כל המחסומים כבר נפרצו
והגרון נחרך.
|
אני לא ילדת רחוב, למקרה שאתם שואלים את עצמכם. יש לי בית. אבל
אתם מבינים, לא יצאתי בדיוק מה שציפו ממני, יצאתי... "ילדה
מתוסבכת".
|
אני יודע שזה לא בריא להיות נוסטלגי ולהתמכר להתרפקות על העבר
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אם עוד מישהו
מעיז לקפוץ לי
כאן מול העיניים
אני מוחק שבוע
מבמה!
עובדיה לפני
שהוא הולך לחטוף
מכות מזה שמאשר
את הסלוגנים על
כל הפקסים שהוא
קיבל לשווא
והתהיה עד כמה
תרחיק סמכותו של
מנהל הביצפר |
|
