|
אני לא זוכר איך התעוררתי. כנראה שזה עוד אחד מהדברים שהמוח
שלי נוטה להדחיק אל חדריו הנסתרים...אני עומד בחוץ, רגלי קרות,
ומביט מעלה. מישהו ממלמל "זה הדבר הכי יפה בכל המקום הזה",
ואני מסכים.
|
ההודעה ציפצפה במחשבי "אתה שם?" אני מתעורר אל תוך חצי חלום,
מחובר למחשב בלבד, מסרב להבין מה קרה כרגע. אני מנסה להתעשת,
ומוצא את עצמי מגמגם במיקלדת "לא תאמיני מה קרה כרגע...מטוס
התרסק לתוך בניין התאומים השני שלידי
|
הערה מראש:
אל תעיזו להיעלב,
אני לא אתן לכם ליהנות מהפרבילגיה.
|
אני מרגיש כאילו רצתי קילומטרים,
תחת אויר קר, לאורך שביל אינסופי
כשפגשתי בך.
|
להיכנס דרכה לעולם שמתחת
לחוק המשיכה ולעוף.
|
כבר יש לי חדר קטן משלי,
בדירה שכורה בתל-אביב.
אך קירות ביתי טרם נבנו,
|
את פסל דמותי אפסל בקרח
ואשמר את עצמי צעיר וחיוור.
קר, צלול ונוקשה אעמוד כך בנוף
ואמס לאיטי עם בוא הקיץ
כמו עכשיו
|
הילכתי במדבר וחשתי בקורו.
טווי אופקו אינו משתנה
|
אני מתנועע בשקט, ברחש,
בעצבנות בלתי נסבלת,
אך לא מסתכל.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הסלוגן שלי
אפילו אם יהיה
מאושר.
עדיין ישאר
עצוב. |
|
