|
אני מתחילה לחושב שהסיוט הזה לעולם לא ייגמר. אני יודעת שזו
מחלה, אני יודעת שזה פוגע בי, אני יודעת שזה עוד יפגע. אני
חוזרת ואומרת לעצמי שאני חייבת לעצור את ההדרדרות, שאני חייבת
להפסיק, חד וחלק, בלי תירוצים.
|
אני לא בטוח שהיה הבזק, אולי דמיינתי את זה. מה שבטוח זה שדקה
אחרי קורט קוביין כבר עמד לידי, מעשן סיגרייה.
"כוסאמא שלך!" הוא אמר, "הייתי באמצע משהו. מה אתה רוצה
ממני?!"
|
זאת עוד אחת מהפעמים האלו, שכל כך מתחשק לך לקפוץ מהחלון, ואתה
כבר נעמד, ופותח את החלון, אבל אז אתה נזכר שאתה גר בקומה
ראשונה
|
אני שקופה. אם אני רוצה- אני יכולה לעבור דרך קירות, או דרך
אנשים. אני מבינה את שירת הציפורים, אני קוראת מחשבות. אני
הרוח, אני השמש, אני הכוכבים. אני מתה.
|
A pure mind
Touched by death,
Makes my thoughts un-pure
|
I'm above my mortal pain
I'm above the clouds.
|
אוף, אני כל כך אוהבת אותך, ובדיוק בגלל זה אני לא יכולה לספר
לך איך אני מרגישה, או למה אני מרגישה ככה.
|
זו לא הפעם הראשונה שחתכתי את עצמי. כבר הרבה פעמים ראיתי את
האור, ואף פעם לא היה לי את האומץ לפסוע את הצעד הנוסף
לכיוונו- להכנס לתוכו ולתת לחמימות הנעימה שלו לעטוף אותי מכל
כיוון, לחפון אותו בטוהרו הממכר ולנקות את גופי מהרעל שזורם
בעורקי במקום דם.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
איפה חוש ההומור
המקורי של זאב.
מדור אבידות,
מחלק ירקון. |
|
