|
בריכה עצומה
משתרעת מאופק לאופק
אין בעולם דבר פרט לשקט כחול
|
היא מנסה לגעת בידה השמאלית
כחולה וכואבת מכובד הנפילה
ובמקום לשאת עצמה אל המרפאה הקרובה
אני מוצא שהיא מחפשת קירבה וחום
|
וכבר מחשבות ונימוקים פסבדו-פסיכולוגיים
עולים במוחי למשל
מנגנון הדחקה מונע מתודעתי להציץ בפניה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני חוזרת
ומסבירה. אני לא
בת 14. הייתי
פעם. לפני 3
שנים - לפחות.
כנראה פגשתי
אז מישהו
מג'ירפות והוא
כתב שיר על
החיים שלי.
מיכלי חוזרת
ומסבירה |
|