|
בריכה עצומה
משתרעת מאופק לאופק
אין בעולם דבר פרט לשקט כחול
|
היא מנסה לגעת בידה השמאלית
כחולה וכואבת מכובד הנפילה
ובמקום לשאת עצמה אל המרפאה הקרובה
אני מוצא שהיא מחפשת קירבה וחום
|
וכבר מחשבות ונימוקים פסבדו-פסיכולוגיים
עולים במוחי למשל
מנגנון הדחקה מונע מתודעתי להציץ בפניה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
אני מוצצת אצבע,
אתם לא?
גמבה.
|
|