[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היפרדות
חושך. חושך מול עיניי. ניחוח של ים ושקט של גלים. תחושה של
ערפל. טעם של עוד. ודי. אני מסבה ראשי לשמאלי באטיות - מרגיזה,
מניחה. עיגולים מאירים, קטנים, גדולים, בשלל צבעים, נגלים אל
נגד נפשי.
ברחנו לאילת ליומיים. לרקוד, לשכוח, לרקוד ביחד.

פעם בחורה לקחה במכוניתה ילד קטן. היא צחקה כשהוא שר לה שיר
ישן: "שני חברים הלכו בדרך - בים בם בום". בום. בום. בום. פניה
של שירן מתעוותות כשהיא חושבת על השיר הזה. "בא לי גלידה", הוא
אמר. היא זוכרת שהצביעה לו על גלידריה מעבר לכביש. "זו עם הדלת
השקופה?", שאל.

טל שמה כאלו אבל לי מעולם לא היו הדברים הנוצצים האלה
באוזניים. או בפנים. נוצץ... בפנים. תמיד הרגשתי שונה, אבל לא
ידעתי במה ולמה.

ילדה קטנה מתבגרת. היא מתחילה להבין שאין טוב בלי רע. אין לבן
בלי שחור. ויש משקפיים בכל מיני צבעים. היא מאוד מתחברת
לשחורים. רק דרכם היא רואה "נכון".
האם איכפת לה שאין שחור בלי לבן?

בלה בלה של קפה ועוגה הדהד בראשי. "מה?" שאלתי את 'הבחור'
לידי.
"רוצה לשבת איתי על קפה ועוגה? מה את אומרת?"
"לא..."
"לא?"


לרשימת יצירות השירה החדשות
I want to be
Mrs. Nobody
I feel a hole in me
Turn on the light in it, you'll see

I see it
I feel it
I'm lying on the side
I'll face it

דפים לבנים
דפים לבנים
דפים לבנים רצים במוחי
שיר לא כתוב
רגש שאינו ניכר
רגע שאיננו מונצח

הוא מתנוסס לך מול הפרצוף
מתגרה בך
"אני כאן אני כאן"
"תסתכלי עליי!"

עשן באור יום
רגבי עפר
ניחוח אדמה
נספגים בה

מאוחר מדי
די
כבר מאוחר
ואין לך מחר

ניסית להסביר
ואף אחד לא הבין

התייאשת

הרהור
איך זה יתכן שרחובות נקיים כשלנו, מטשטשים שלוליות של דם?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני מסטולה. אני פשוט מסטולה. זה מגעיל. אני שונאת את זה. זה
ליקר כחול ומגעיל בצורת גיטרה. בעע.

הרהור
האירוע השכיח ביותר שמפעים אינספור אנשים אינספור פעמים
באינספור מקומות ברחבי העולם לא איחר לבוא גם באותה הפעם: ה-31
לאוגוסט, שנת 1985.

היפרדות
מי אתה?
לאן אתה לוקח אותי?
ולמה אתה לבוש בשחור?
אתה רואה אותו?.. זה שבוכה שם?
זה אבא שלי..

בזמנים כמו אלה, כשאתם לבד,זורקים לאוויר בחדר כל הרגשה לא
ברורה בעזרת דפיקת הראש בקיר (לא אני), בכי (כרגע לא אני),
זריקת חפצים (רק כשאני מעוצבנת),שמיעת מוסיקה (בהחלט אני!), מי
האדם שהכי הייתם רוצים שיהיה לצדכם?

אהבה
הרוח נושבת בעורקיי. אני מרגישה אותה, אבל היא לא מרגישה אותי.

תפסיקי לחשוב על כל דבר קטן.
העומק הוא לא ממשי
הוא שקרי
כמו כל מילה שאת כותבת פה
כבר לא יודעת מה אמיתי ומה לא


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אני זועפת. כשאף אחד לא רואה אני עצמי הזועפת. כל האנשים
הזועפים האלה שאני שונאת - אני עכשיו אחת מהם.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סלולארי/וובקאם
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה

טבע
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
פופ



ביצוע לשיר של אנוק.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אם תבנה את זה,
הוא יבוא! אם
אתה רוצה שאנחנו
נבנה את זה
עבורך, הקש 1...


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/MoreeDamary
יוצר מס' 14300. בבמה מאז 29/6/02 18:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למורי דמארי
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה