|
אהבו את הקור שבליבי השומם
הכספו אל הכוח הגלום בדמותי
|
העושה את צרכיו הינו בר מזל
המסוגל להתלבש יודה בגיל לאלוהיו
|
הם שכחו את מקומם כבני תמותה
איבדו את הכבוד לשונה
|
החיים הם פרדוקס
המוכיח עצמו בכל פעם מחדש
אין נכון ולא נכון, אין דבר ברור
|
אך תשוקותי מובילות אותי לאותו מקום,
בו נשבעתי שלא אלך לעולם,
אליו נסחפו האחרים כמתוך חלום,
שם בלי דעת איבדו את קולם.
|
וזה הפחד שלנו, הפחד הנורא,
הפחד להאבד בעולם האכזר,
הפחד למצוא עצמנו לבד בלית ברירה,
הוא שעשה את אופיינו כה קר
|
מביטה לתוך עיניים שלא חיפשו מנוח
בין ההשתקפויות המסנוורות של המראה
|
ראינו את האור
כך זעקתם בעיוורון מיוסר
מנסים למצוא מאחז, אמונה
לאחות מחדש את הלב שנשבר.
|
ועתה, כשמנסים לקחת שוב את המדינה שלנו, פיסת האדמה היחידה
בעולם ששייכת לנו, לעם היהודי, שיש לו זכות לקבל טריטוריה משלו
ככל עם אחר, האם נוותר?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"יש לך אולי
אש?"
מתוך: "מה באמת
קרה בצ'רנוביל?" |
|
