צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

איך הכאב נימצא זאת לא הבנתי
איך זה הסבל כל-כך נורא
ולמה הריקנות נימצאת אצלי בלב

בפעם הראשונה בה נפגשנו, את היית מאוד חופשית. התחלת לרקוד
במקום פנוי ורחב בקומה של הקולנוע בקניון. השתוללת שם בחופשיות
לצלילי מוזיקת רוק.

אחד הדברים המוחשיים ביותר שאני זוכר ממך, הוא הפעמיים
הראשונות שהתעלסנו לאורך שני לילות. העור השזוף של כל גופך
לימד אותי שהיית עירומה בשמש.

מאז ומעולם לא אהבת את אור השמש, את זה אני זוכר נהדר. את גם
מעולם לא ידעת איך להעביר את הזמן לבדך. לכן תמיד לקחת לעצמך
צעצועים. אני יודע, כי הרי אמרת לי שאני אחד מהם.

מאותו היום שנפגשנו ליד הקולנוע, נעשיתי הצעצוע שלך. לא סלדתי
מדרכייך, לא שנאתי את מחשבותייך, חלומותייך, או את מעשייך. אני
אפילו זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותך הורגת מישהו במו
ידייך. לבטח לא תזכרי ממש מי זה היה, רק כי הוא היה אחד מאותן
בהמות האכילה האלה ש