|
וירא אלוהים כי טוב
ויום שבת יום מנוחה יאמר
ויברא אלוהים את האדם בצלמו,
ויברא האדם את אלוהים בעצמו.
|
כך או כך אני ככה.
קצת מחושב קצת מהורהר
אך בוודאי ככה.
|
משולש אהבה,
שחסרה בו קצת אהבה
והוא נמשך אל מעגלי הזמן הבלתי נגמרים,
וחוזר חלילה
|
ינשום נשימתו האחרונה
וכל הצורות ודמויות דמיונו החשוך
ילבשו את צורת החיים
|
עוד ייכתב שלא נכתב עוד מעולם, ולא נאמר בשום שפה שדוברה,
לא במבט לא במגע
ההתעלות כבר כאן
וכך תם ונשלם עוד פרק לא בזמן
|
תעבור עד תום כל חמת זעם
תדעך אל הלילה הנושב
|
בעוד רגע אחד, רגע קט של ציפייה לאבדון או ציפייה של אסון או
תקווה של חלום
גם האור לא יסתירם, כן הם שם חומקים לאפלה
שם ללא שם ולא אדע עוד דבר אודותם
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
