[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ארצישראל
דמות עטויה מעין שכמיה כחולה חסרת שרוולים, קופצת בתנועת
התאבדות מהמדרכה שמימיני תוך נפנוף ידיים כשהיא מסכנת את חייה
מול טור המכוניות השואט. המראה היה כמובן מזוית העין ואני לא
קישרתי את התנועות התזזיתיות של הגיבור עם משהו ממעשי והמשכתי
בתאוצה לעבר הרמזור הב

ארצישראל
היא הייתה גבוהה. מאופרת עם עצמות לחיים בולטות, שערה מסולסל
אסוף מאחור. היא לבשה חליפת צמר אפורה שני חלקים מחויטת מיטב
האופנה ונעולה בנעלי עקבים מבריקות.

ארצישראל
היה לו זקן שחור קצר ומן עיוות לא ברור ליד שפתו השמאלית.
כשעבר על ידינו הדיף ריח של פורמלין ובשל מוזרותו פחדו הילדים
ללכת לחדר הפוחלצים לבד. לי כאמור, קסם המקום במיוחד.

אורבני

זכרונות
הקיץ עשה להם את זה. החום היה כבד ללא נשוא והלחות שברה את
הגב. האנשים הסתובבו בעיניים כבויות ובגב שחוח משהו. הכובד
באוויר התיש את האנשים וקיצר את יום עבודתם. חרקים קטנים
ועצלים נישאו ברוח ונצמדו לעור המזיע הדביק. מין קיץ כזה שבו
נולדים כל הסיפורים המוזרים

אורבני
לבושו מקומט וחסר צורה. מכנסיים אפורות קשורות בחבל וזקט שהיה
פעם שייך לחליפה. חולצתו מלוכלת וחסרת צבע מזוהה. על ראשו
מגבעת שמוטה כלפי מטה כמין קונוס ועיניו הקטנות חדות וחודרות.
גבותיו הלבנות מזדקרות קדימה.

ביתספר
המפגש הדו-שבועי, היה משב מרענן מימים רחוקים של ילדות בת שש
עשרה. בהפסקות, עד לכניסה לאולם הם העלו רכילות ישנה מתקופת
הטיפשעשרה

חוסר אונים
"מארץ הקודש?" זעקה ולאחר מכן, כרעו שלושת הגורילות על ברכיהן
והחלו להשתחוות לפנינו. "הארץ הקדושה, הארץ הקדושה" מלמלו.

ארצישראל
אט אט נחלש כוחו והוא שקע מובס במים, כשלפתע ראה מולו את אמו
פרועת ראש וללא מטפחת, כשהיא אוחזת בידה את אחותו התינוקת
וצועקת בקול קורע "מושקו!" קריאת האם הזרימה במושקו כוחות
עצומים ובלתי ידועים והוא הצליח להחלץ מהמים ולהתפש בענפים של
שיחי הגדה

ארצישראל
החזיון האפוקליפטי שנקרא כעת Y2K, היה - תמונה של צבא מודרני
שכל ציודו המשוכלל מפסיק לפעול החל מטילים מונחים וכלה במטוסי
קרב ומסוקים וחבורת רוכבי גמלים שפורצת מן המדבריות של ערב
הסעודית כובשת בסערה את כל העולם

מוסר השכל
"תַּעֲלִי לַהוֹן יָא בִּינָתִי". אָמְרָה אִמִּי. "אִם אַתְּ
רוֹצָה לִשְׁמֹר עַל גוֹזֶךּ, אִינְתִּי תִּלְמְדִי לְהָכִין
הַבַּמְיָה".

משל
חילק החתול שמנת בכף רחבה ליקיריו ואנשי שלומו, במיוחד לקוקיות
אהובות נפשו שהקימו מושבות בקיני זרים מעבר לגבול היער. הוא
פיתח שיטה נהדרת: במקום בכלי חלוקה, חילק את השמנת בכפות
רגליו. כך אף אחד לא יכול היה לדעת כמה חולק, ובנוסף נדבקה לו
המון שמנת לכפות ויכול

ארצישראל
- "...המלומדים שלהם, מקצרים את חיי המדף של הגבינה על ידי
השתלת פיסות זעירות של רוקפור. תוך שבוע תתכסה הגבינה במעטה
כחלחל ותצא משימוש".
השעה היתה שבע וחצי בערב. עוד מעט יסתיים יום הזיכרון ויתחיל
טקס הדלקת המשואות בהר הרצל.
- "אל תשאלי את מי פגשתי הבוקר ב

סיפור ילדים
כשרמי היה בן 5 לקח אותו אבא לאורווה שבחצר. באורווה עמד סוס
לבן ויפה עם רעמת שערות וזנב ארוך.
"זוהי המתנה שלך ליום ההולדת" אמר אבא.
ולסוס קראו "אדיר".

יהדות
הוא רקד לבד עם הכלה, נשא על גבו את החתן כשק קמח והופיע כמעט
בכל התמונות כשהוא מחייך במלוא פה, לבוש במכנסיים מכווצים מתחת
לברכיים, עם גרביים לבנים, חולצת משי משובצת ובנדנה אדומה
וכובע רחב שוליים

אגדה
בהיכל השירה, פנתיאון מרשים, כל משוררי התקופות יושבים על
כותרי שיש ומעליהם ילידים שזופים שגופם העליון חשוף ונוצות
טווס בידיהם. הם מנפנפים את נוצות הטווס מעל ראשי שוכני
הפנתיאון ומזרימים להם משבי רוח רעננים. ליד הפתח מעבירים
שומרי הסף מדי יום למשורר החצר צל

משל
הרב לענייני עיריות והרב לענייני חולים נכנסו ליער

מוסר השכל
ימים טובים באו לו. הברון ישב כל הזמן ספון בחדרו והעלה את
מעשיותיו על הכתוב. רוזיננטה נשאר באורווה וקיבל את כל צרכיו
ומחסורו

ארצישראל
ותוך כך, עולה דמותו במחשבתי והיא גדולה כמו הג'ין הגדול,
שיוצא כענן גדול מתוך המנורה ששפשף אל-אדין והוא מכחכח וממצמץ
לעברי, בחיוך קורצני. כך בדיוק כמו שהוא מופיע בביעותי הלילה
שלי.

התבגרות
זה לקח לו כמעט חצי שעה לעלות עד סמוך לראש הצוק, יותר כבר לא
העז. היום לאחר שעבר כבר את מבחני הכניסה של החברה המחוספסים
ומאד לא חברותיים, הוא עושה זאת בתוך חמש דקות, עם סנדלי אצבע
ואפילו מתיישב על השפיץ של השמוק.


לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
The black horse has no aims
He is one way target
Like toy key - he will sent to the fronts
With no brakes

מחאה
תמיד יש לו את החברים הטובים
שרצים לעזור

קינה
with his plough, followed the mule while black cloud
darkened daylight -
Hot Jids are burning...
He beats the animal goes on, stretching the furrow

כעס
הוא לספר לשוטי התיבה
על האלטרואיזמה השופעת
ממחשוף הגברת הראשונה
ונדיבותה מעל ומתחת

גיהנום
אש אחרת
בוערת בי

קצרצר
פניה חיוך עם בוקר
ובערב גבה אפלולי

גורל
רגעו המים ונחו דומם
כחולים וזכים ואילמים בסודם
ועמוק במצולות טרופי הטילים
שקעו גיבורים חללים

ייסורים
חופרים חופרים ביוון הבוצית
עבדים למשמעת יומית סדורה
משמרת נטולת פניות

אכזבה
החלטה בי גמלה לפרוק בפנייך
את הנטל, את משא השנים
הכבדות שאת מניינן שכחתי

יחסים
כמו בכל סיפור בסוף מנצחת אהבה
אהבת המשחק של הלא בוחלים
לגרום את העצמות ולפרק כל קושי
כדי להגיע למוח המתוק

ייסורים
אי אפשר להרוג את אלו שכבר מתו

הלל
הכדורגל הרעב - מחפש מטרה
ליגות המליונים על פרשת דרכים
ועכשיו משום מקום
גמר של עניים

עצב
פנייך לא כתמיד
חיורון זר עליהם
גם חיוך שגרת בוקרנו
מעוקם וצופן

אהבה
מברגזת מקרטנת ומקריעה
נוטעת אותי כמו עץ בערוגת בטון
בהפוכה

יחסים
ידע כה לנשק

געגוע
אודם בוקר שוחר טללים
חורש צמקי עיניי
מלובן לילותיי

בדידות
הולכים ומתקצרים הימים
ובוקרי חשוך וערפילי
יומי אפל, קודר - ראשי עלי כאבן

מצב
אני ספינתי שלחתי
מתחת מימי הציר
לתקוע דגלי בקוטבך
לכבוש את פסגת האפספס

ביקורת
תהיה בריא ראש יקר שלי

אלגיה
הנה הולך אתה
בדרך כל בשר - שכיב
כוננת עם בשביל רצוף גויות
ובציפורניים חדות - גם
את פני הרבית שרוט

סאטירה
הסוס רק שותה - השוטה...
"הבט לאחור אביר המלים
נצר שגיון חלומותיך"
הנה חציו האחורי של סוסך
נשאר מדמם מאחור

כעס
אץ עשות מלאכתו רמיה
פנכתם של שמני ישורון ללחך הבועטים בנמל ביתם
את זנבן המצחין של פרות הבשן
ילוק

אכזבה
שני שענים שוויצריים זקנים
בכפר, למרגלות ההרים
נפגשים מדי יום בדממה
מנידים בדל אוזן לברכה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זכרונות
אני לא גבר כמוך, אני בכין. תמיד הייתי - מיום ששנינו זוכרים
אותי. זו הדרך שלי לתקוף את החיים. בכי.

זכרונות
בכל פעם שאני מגיע אליו, מברך אותי האיקליפטוס באותו טוב לב של
עץ זקן - כאילו אני בן שש. שוב אני נושא את עיני דרך ענפיו,
רואה את קרעי השמיים וחש באותה סחרחורת מופלאה שעוד רגע ותפיל
אותי למעלה.


לרשימת יצירות המסה החדשות
במהלך הטיגון, יווצרו פיצוצים עזים הנובעים מהמגע החם בין השמן
לאונות הכבד. הפיצוצים, מעיפים לכל עבר טיפות כבדות של שמן
מזוהם ברסיסי כבד. הם נוחתים, על ידיך, פניך, משטח השיש,
החלונות, הקיר המסוייד, הרצפה ועל המנורה הקפיצית המסוגננת
שאשתך הוסיפה אתמול לאוסף


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
שירה מאויירת
אל היצירה
בעוד בני עמנו היקרים והנאמנים מגרדים את פצעיהם, מנהיגנו
אוהבים להתעסק במנהרות. איש באהבתו יחיה (או ימות)
מנהרת הכותל, מנהרת הכנסת, מנהרת הכרמל, מנהרת הזמן, מנהרת
האשליות, חרירי רפיח וכן הלאה מנהרות על כל גוניהן


לרשימת יצירות הצילום החדשות
דיגיטלי
אל היצירה
רק צרות עין, תאות בצע וקנאה יכולים להפריע להם להיות ביחד עוד
מאה שנה ויותר.

סידרה
אל היצירה
צילום דיגיטלי

צילום מוצר
אל היצירה
על קוצר הרוח המפורסם של עם ישראל

דיגיטלי
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה
מעמד שביימתי בשנת 1965


לרשימת יצירות הציור החדשות
רישום
אל היצירה

קריקטורה
אל היצירה

קריקטורה
אל היצירה

קריקטורה
אל היצירה
תרנגול הטיל ביצה בנמל אשדוד. למי שייכת הביצה ?
לביבי או לפרץ ?

קריקטורה
אל היצירה
את ליל הסדר הזה שימי לא ישכח לעולם

רישום
אל היצירה

גואש
אל היצירה

קריקטורה
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
ציור מחשב
אל היצירה
"ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב
וישא עיניו וירא והנה גמלים באים
ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק
ותיפול מעל הגמל". בראשית כד' 34-65




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אל תחפש משענת
אצל אדם רצוץ


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/SheverKli
יוצר מס' 13473. בבמה מאז 9/6/02 21:25

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשבר כלי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה