|
-"בוא נועם חמוד שלי, הולכים למקדונלדס."
-"לא רוצה. כל הילדים ברחוב צוחקים עלי שאנחנו אוכלים
במקדונלדס. כולם אוכלים בבורגר ראנץ'."
|
-"כן, את תתאימי."
-"למה?"
-"להיות החברה שלי."
-"סליחה?! אתה לא חושב שאתה קצת חוצפן?!"
|
יש לה את הכוח להנהיג.
כאישה בעלת השפעה-
|
מנהג הוא בבית משפחת אבנר שבכל בוקר, עם זריחת החמה, יוצאים
ילדי הבית ממיטתם ויוצאים לברך נס זריחת החמה. מנהג זה כה
מקודש בעיני שלושת הנערים, עד כי לא יעזו לפסוח על יום ומבלי
לברך ברכתם.
|
As he looked in her eyes,
|
תרמילן אני במסעי לאורכך
ידך מפתי בעברי על עורך
|
"הכל אחיזת עיניים"
נמקו המומחים,
|
על העולם רצה להשפיע,
את כולו לכך השקיע,
|
- המשיח מת.
- אסון. נר לזכרו. איך מת?
|
אני אוהב את המגע שלו.
עדין כתחרה, או גס ומרטיט.
|
זהו סיפור על רוצח סדרתי, פושע אכזר ונורא.
בחוסר קיומו קטל אלפים, מאי מעשיו נדמו רבבות.
בתוכנו הוא חי, מין טפיל אפסי הניזון מהחברה.
הוא ישות אחת, אבל פנים לו רבות.
|
את מחוייבת להרגיש בודדה. כאילו שהאומללות שלך תנקה אותך
מאשמה.
|
אני חושב עליך הרבה. על המבט, על החיוך, על הטעם שלך כשנתנשק,
על המגע. קשה לי, וכל מה שיש לאחרים להציע זה סימפטיה.
|
אאוץ'. מעכשיו. לא ממקודם, מעכשיו.
זה מה שקורה כשרושמים בדיוק מה שעולה לראש...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אתה בא לעולם?
(זרעון לחברו) |
|
