|
אתה מספר שש. יש לך שם. יש לך שיער שחור, פנים חדות, ושקיות של
חוסר שינה מתחת לעיניים.
זה היה אחרי הרבה זמן וקרה במפתיע.
הסתכלתי לך בעיניים והסתכלת בשלי. הכל היה מטושטש מסביב והיה
קר.
|
אני עדיין רואה את אותו עלם זהוב שיער באוטובוס בדרך הביתה
מהעבודה.
ושוב הלב שלי הולם בשניה בה הוא מביט בי, מזהה אותי באותה צורה
בה אני מזהה אותו.
פעם נוספת קוסם לי הרעיון שיש דברים בעולם שתמיד ישארו שם
בשבילך. לא משנה כמה חסרי משמעות הם, מקומם בחייך קבוע
|
in the middle of nowhere please recall
that you have nowhere go to
|
לא פשוט הדבר, לדעת הכל
לקחת סירה ולחתור בשלוה למעמקים
בלא ירא מסערה במרכז הכחול
כיושב מול מחשבו המנסח בפיו חיים
|
אז גלעד
בוא ותיקח אותי כבר מכאן...
|
זרועות מסוגרות מעל רגליים פקוחות לרווחה
|
מביטה במראה ולחיי סומקות
מאזינה בדעתי לנימת דבריך
|
ואחרי שפילחת דרכנו
זכור להביט למעלה, ושנינו נבין על מה הם מדברים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לזה מהסלוגן
הקודם, אז עם כל
הכבוד לך,
גימנסיה הרצליה
זה בתל אביב.
ציפק'ה, סוגר
חשבון גיאוגרפי
עם ההיסטוריה. |
|
