[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבתי נותרה בגפה

עמדנו לנו שם,
אני, לבוש מעיל-כנף שחור ולראשי מגבעת רחבת-שוליים שחורה,
ואת, לבושה ז'קט לבן, חצאית משי שחורה ונעלי-עקב שחורות.

גורל מפוחם
משרטט דיוקנאות
בחוברות-צביעה
מהוהות
עוד מבית-אבא

למה שלא נאהב כמו בסרטים
שאהיה לך הנהג ואת תהיי מיס דייזי

אולי אם אשתמש במילים פשוטות היא תבין ?
אולי אם אצייר לה שמיים היא תעוף ?

הייקו

לגמתי מים חיים מאחרונת הבארות

ראי, אהובתי, מה הבאתי לך
אשדות הרים מושלגים
לטפס צוחקת במעליהן

אמת, חבר
היית לי
איתן
כנחל זורם

עייפתי מחכות לך על המזח,
מהאזין לרחש אדוות אנייך,
מראות את שקיעת החמה
בצבעיו השקופים של הדמע.

אם רק תהיי שלי
אהיה לך דניאל בגוב
אהיה לך קלע דויד ומגנו
אף תיבת-נוח אהיה לך,
להשיטך בה אלי חוף מבטחים.

היכן את?
דווקא כשהקול כל-כך נמוך ונוגע
ומרקיד אותי ליופייך דרך הפחד

כמעט תמיד זה היה הוא.
אך גם היא.

שלום אהובתי זה אני אהובך הכותב לך בין השורות

ואחר גוף שלום אהובתי זה שוב אני אהובך בין הלילות

שלום לך זה אני ההוא עם ההיא כותב לך בין הנקיפות

שלום לך אהובתי.
זה גופי שנפרד ממך, לא עוד בין השורות

ובליל ההוא
עת נחה בטנך למראשותיי
ככר תבן בממגורה אפלה

ואדעך בסימטה נידחה
בינות בתי-אבן מאוזבים
מרועפי אזבסט מפורר

אף אחד לא יוכל לעצור אותי יותר
אם אפסיק לנוע בכלל. אפילו לא
תנועה קטנה, כמו בחיריק
של "אפסיק"

והמילים כמו נבררות מאליהן
שותקות את שעל ליבן העייף

קומי, בת-פלשת ענייה
ערלת-יצר נתעבת

רק זמן.
רק זמן אל תבקש, ילד רך
שאני קשה בשנים הנוקפות

עוד אחוג מעלייך קל כנשר
מעגלים מעגלים אדאה, אעוט

הבט ישר.
בעיני החושך ראה
את הרוח המובסת
את הפחד המנצנץ.
הקשב לו.

זוכרת איך פעם היו זמנים במערב
והמערב לא חייך אלינו סתם חיוכים זולים
שעברו את מהירות האור שזהר
כשנגעתי בקימורי גופך והגיטרה

רותם במתינות סוסים אל מרכבת דמדומי העבר
פרסות חלודות בועטות לקול צהלת המון חוגג

עכשיו זה הזמן לגלגל את השקערוריות :
מוות ופחדים

חמושת משקפי תעתוע
כפתן המזדחל מבטן הסל

בואי וניצמד כפית
רק ללילה אחד נגדיש
את שקערוריות שני הגווים

אף כי לא תוכלנה עוד עינייך חזות בזיו עלומיי
אם אזנייך שמוע שירי עגבים

בימים של ירוק
נושקות שפתייך את עלי התאנה
קנוקנות הגפן נכרכות סביב צווארך
והשלג שבך נמס לו.

"תמיד תחפש את המגבת של אתמול".
זו העיצה הכי טובה שיש לה להציע לי

הוא תמיד יתנגן לך
הערב ההוא
בו בחרת בליטוף הגיטרה
של פאקו דה לוצ'יה.

חודי חניתות רמוסות
גאווה עורקית מדממת

איני יודע להתאבל
עוד יותר על אנשים חיים
ואף יותר עלייך.

עצי-גופר.
קנים.
כופר.
שלושים אמה קומתה.

איכה זה לא ייפול קיסר
ובשם בני עמי הקזתי דמו לכותל
כזורק קטנית זעירה ברוחב אישוניו

עד שאדע אם תופיע
אכתוש שלוש שיני שום, מחשבות צפות, טיוטות
שירים של חשש

זירמת חיים אתן בך
מחודד איברים כנער

הסקר האחרון הראה ירידה
ברמת שביעות רצון הלקוחות. טורים צבעוניים
תמיד ידעו את הדרך המרגיעה
להמחיש בדידות.

על קו האופק הקר, הרחק מתרדמת התל, נשקף
אור אביבה הערפילי של לימריק, והלילה

פתאום היא זזה. זה לא שכבר לא ראיתי
את ביתו האחרון של השיר
או אפילו את גבה

שמש משמעותית
זורקת קרניים ממזריות
על שפת הארנבת

מתחשק לי לשלוח לך זר פרחים ענק בארבע מאות שקל
או איזה שיר הקדשה מפואר
או עותק של "השחף"
או גם וגם וגם.

מחשבות רצות
מזגזגות בין שתי נקודות

איכה זה תחלפו על פניי כך מנגד
ואני איני בין ריבואות הרואים
שחורות כשמלות הנביאה בשער העיר

הלילה
כמו פקעת ורדים

אין כמו כשאת באה לנחם
לראות בעיניי את הצער הרענן

כריחוף עליו הנושרים של עץ האזדרכת
כצווחות ילדים המחזקות את שאון המדרכת

מה מתוקים יהיו מימי נהרות
המילים שתשטופנה שערך השחור
כרעמת גור כפירים בפי תישאגנה

כשענית לי בשיר
הייתה זו מלכת התשובות
לשאלות נפשעות ששאלתי

כשרעדת לשמע קולי
נתקהלה לה מקהלת השחפים.

כי באת אליי נכונה להחריש
לחשות בי את עול ימי כל השתיקות
כמגודדת תמרים שעייפו על פניו התוהות של הדקל

הייתי בנבחרת האתלטיקה של התיכון.
האמת היא,
ששנינו רצינו ממש את אותו הדבר -
לברוח.

פתאום שלפת לי תוכנית מגירה
לחורף הקר הזה
ממש כשהשמש עשתה לי פרצוף
של עוד סתם ירח
הבנת.

תמיד מסתתר עוד משהו מאחורי
חישובי השטחים או העלאות הגרה
בריבוע, והנה שוב שורש האוב

בלשון צחות מלקקת
שבת אל היכל קודשי

כשהייתי בא אליה לכפות
עליה עצמי
עצמה עליי
עיניים צדקניות של חוף.

מבטיח לזכור שאמרת
גם אם העיתוי לא היה מתאים
גם אם היה כבר מאוד מאוחר.

כעביט מי-שופכין הוקציתי
מחמתה
שכל פשעי היה מתן

אף כי פקד ליבך שדות זר
אף כי רעית צאן האיוולת

מילים של מים, מלבות
אש נאחזת, להבה
ניצתת עד גדות עיוורון.

במנהרת הזמן שלי
משורטטים אתמוליי האפורים
בקווים דקים ומדוייקים.

קפיצת הדולפינים מעל פני המים הכחולים
פריחת הסיגליות
ריחוף הפרפרים בתוך שדות ירקרקים
משק כנפי יונות צחורות

כדור לבן קטן
מסוחרר שחתכת
בדיוק מרגיז

אני כותב אל תוך האין. אתה
זוכר את נדנדת-העץ שבנית בשבילי?

קלי דעת כנישובת
על פתחי אסמים אפלים

על אדמתך כי אבוא
בדלתך עצי מזוזות לנטוע

ההסתעפויות, השמש
הגוחנת מבעד לעפאים הצפופים

והיית לי עונתי הבוערת
מכת שמש בגבעון

שולחן האבן הפינתי תמיד יזכור. שרשור צחוקנו, מסע
הכתרת השיכחה
למלכת רגעי האושר.

תני לקצב שבלב להכתיב
את מחול המילים הדשנות
הנוטפות את שומן המחר.

את לקט שירייך
כשיבולים שנשרו בשדך
אצרור באמתחות ליבי
כאילו לא היה זה עושף מכושך
שהיכני לא פעם.

מן העפר.
מן העפר באתי לאהוב
טפף בהונות רגלייך

עת נדמת
נדמו איתך גם מלאכי השרת
הרכינו ראשם
ופסקו מהשתלח.

גם הרעים בבני-האדם
רקדו לא פעם
לצלילי החיפושיות.

היום זה כבר לא מה שהיה. פעם,
יכולתי לקחת אותך למערה החשמלית שלי

שכבי לפניי מוטלת
דופי איברים בך אשחט

לא נחשך שבטך ממני
כמו הייתי בן אהוב

הניחי לכתליי לחבק את כתלייך
תני להדייך לחצות את הדיי.

פעמון אחרון

פעמון שני

פעמון שלישי

פעמון רביעי

פעמון ראשון

זה לא שקצרה היריעה.
זהו תמיד החשש המקפיא
שמא

הליצן של קרקס "מדראנו" החל לבכות
רגע אחרי שהלכת

בשבילי מליצה
אפסע בם לעד
לנתוב לך ליל חשוך

עטלפים מצצו עצמות טריות ממש באמצע הסלון שלי.
כנראה ששוב דאגתי לנעול רק את הכניסות הצדדיות.

כי שבתי אלייך
מלהט כבשנים

ממרומי הטמא
דאיתי לפתחך
לדעתך
על-בורייך.

כשדמעתך נשרה על לחייך
היה זה כאילו ראיתי את חיינו
מבעד לכדור בדולח.

עוד אתהדר ביפי נוצתי המוזהבת

זוג גביעי יין
ממורקים
ממתינים לקדש נוכחות
זוגית

בפלך טווית
געגוע מתערג
שתי וערב
נארג

השירה שלי הופכת להיות סלקטיבית
כמו השמיעה שלה. די לה בהד
כוזב אחד, והיא חוזרת
עירומה בתשובה.

נקישות קצובות
של מטרונום ישן
מעבירות על דעת




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אני חושב
שהסלוגנים שלי
הכי מוצלחים.




אחד שחושב כמו
כולם.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/M.Yatzik
יוצר מס' 13264. בבמה מאז 28/5/02 7:32

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למ. יציק
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה