|
הם אומרים שהוא רימה אותי ושלא הייתי צריכה להאמין לו.
הם אומרים שאני אחת שאפשר לנצל אותה ושרק בגלל זה הוא רצה
אותי.
הם אומרים שהוא אף פעם לא רצה אותי ושרק אני רציתי אותו.
הם אומרים שהמצב שלי אבוד ושעדיף היה לו לא להתעסק איתי
מלכתחילה.
|
את ליאת פגשתי במקרה. יש כאלו שיגידו שזה נקבע מראש ושנועדנו
זה לזו, אני מעדיף לומר שנפגשנו במקרה. ליאת שונאת שאני מגדיר
את זה ככה, היא חושבת שהכל בעולם מתוכנן, ושהמפגש שלנו נועד
בכוכבים.
|
אני ב- overload
והמוח משתגע
|
גם אם בגיא צלמוות
אלך לבדי,
לא אירא רע
כי אתה עמדי.
|
הוא נמצא שם מעבר לקשת,
מחכה לי בשקט בשקט.
|
פתאום הכל נגמר,
לא לנשום...
הפסקת חשמל...
|
ללחוץ על ההדק
ולהקשיב אל הדממה
|
יום יבוא ואלך-
יום פשוט, יום אכזר.
|
לו רק יכולתי לחיות
בעולם ללא דמותך
|
כשאעלם לתוך אחד מהחורים השחורים
לא אותיר אחרי דבר
מלבד קובץ של שירים
|
ההריסות מתגלות,
ואיתן- הר של דמעות.
|
לבכות אוקיונוסים של דמעות,
להוריד אותם בקצב.
|
לפעמים מתחשק לי לקום ולברוח
|
לא ברור מה קורה לי עכשיו,
הכל נהיה מעורפל
|
תעזוב הכל, תשאיר אותו בצד
תביט פנימה, תביט ישר
תוריד את הקליפות,
ותראה מה עוד נותר.
|
אך מי יזכור את שעבר עלינו?
|
נאכלת מבפנים,
נאכלת מקנאה.
|
נחנקתי,
ככה סתם.
נחנקתי,
ולא מחוסר אויר או משאיפת עשן.
|
פצצה אחת-
והכל נגמר.
מין בום קטן
וערפל נשאר.
|
העתיד הרחוק,
מזמן כבר חלף-
נמתין לו בשקט, בדממה.
|
כמו נהר מפריד ביננו
ומפחד, איננו חוצות
ורק רצון אחד לנו-
לקפוץ למים ולשחות.
|
פניו המאירים
נוכחים כאן מולך
|
איך אוכל למלא את החלל
שהותרת כשעזבת אותי?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
למה לחשוב על
כולם עם
תחתונים, כשאפשר
בלי? |
|
