|
פשוט בושה מה שעובר על אבא שלי, למרות שאני בטוחה שאני גרועה
לא פחות כשמעירים אותי בבוקר.
טוב, אני יכולה בינתים ללכת להכין את המיטה שלי.
כשחזרתי מצאתי אותו שעון עם הראש על הברכים, נוחר קלות ומזיל
ריר על המכנסים שלו.
|
חפש אותי שם, בין האור והחושך
צובעת הכל בצללים בהירים,
ובמרחק שבין נצח אחד למשנהו
לבי ולבך בשוויון בוערים.
|
גש ודבר אליי
מילותיך אשזור לשרשרת פנינים
|
אל תבטל.
אני עדיין קיימת
שברי הזכוכית לא יפסיקו לדקור
בין אם תרצה ובין אם
|
לא נותר דבר
לצרבו בעורי המצולק
|
כתם קטן,
טביעת אצבע לבנה
על חלון זכוכית.
מאחוריו - נוף.
עיר, כביש, מכוניות
ורעש.
|
עצבי הקרח שלי
עמדו בטבילת אש
וכעת הם רפויים
כפניו של קדוש מעונה
|
מדבקת עיצוב על קולב מחוייך
גרמה לי להתעניין
באיזה מחיר אקנה
חולצה מפוספסת אשליית הסוואה
|
אני מרצדת
לאורו של הירח כדי
לא להיות
ולא להיעלם
|
אני סופרת נשימות
בין בוקר לערב
נזהרת שלא ייגמרו לי המספרים
|
צליל סדוק מרחף
מהפעמון לשקיעה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
דיבור פירושו
התחשבות מופרזת
בזולת. בשל
פיותיהם מתים הן
הדג והן אוסקר
ווילד
(פרננדו פסואה) |
|
