|
לפעמים אני עורג לשמוע את שפתייך מלחשות תפילה,
אני מספר לך,
את בורחת אל בין הסדינים,
אני אל תשמישי הקדושה.
מעיין,
מדוע את בוכה?
|
היית יפה כשפתחת את דלת תחנת הקמח,
כך יעידו העופות על גג העץ.
קרן האור , מבליחה מבין הסדק שיצרת,
חוצה את החדר לאורכו וצובעת אותו לבן.
כשנכנסת צבע האבק את פניך לבן,
גם אני כמו מת התבוננתי,
וצחקתי כשהתעטשת וברחת
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
היה לי דוד -
ניצול שואה -
שהצליח לצאת
ממלחמת יום
כיפור, אנטבה
ושל"ג בלי פגע,
הגיע לבוסטון,
נחטף עם כולם
אבל צנח מהמטוס
בול על בניין
מספר 7.
ברגע שהוא
התעורר, חשך
עליו עולמו.
פראייר.
אד המתאבד |
|
