|
לפעמים אני עורג לשמוע את שפתייך מלחשות תפילה,
אני מספר לך,
את בורחת אל בין הסדינים,
אני אל תשמישי הקדושה.
מעיין,
מדוע את בוכה?
|
היית יפה כשפתחת את דלת תחנת הקמח,
כך יעידו העופות על גג העץ.
קרן האור , מבליחה מבין הסדק שיצרת,
חוצה את החדר לאורכו וצובעת אותו לבן.
כשנכנסת צבע האבק את פניך לבן,
גם אני כמו מת התבוננתי,
וצחקתי כשהתעטשת וברחת
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
האיש האדום בצד
פה, האיש האדום
בצד שם. כולם
מדברים עליו
ובשמו כאילו אין
לו רגשות.
אמנסיפציה לאיש
האדום בצד.
פינקי. |
|