|
יושבת לבד,
בחדר חשוך,
ריקה ממחשבה,
ריקה מדעה,
ונפשי חושקת במוות.
|
לא יכולה יותר
צריכה פורקן לרגשות
שימו אותי בחדר נעול
אני עלולה לפגוע במישהו
|
מרגישה כמו בובה,
עם חוטים.
|
הנה זה מתחיל,
אני רואה אותך,
ואת מתחילה להציג לי הצגות,
והן כה גרועות.
|
ציפורניים חדות שורטות אותי,
כל כך כואב לי,
אני לא מסוגלת לנשום יותר,
לא מסוגלת לראות יותר.
|
הישיבה על כסא העץ,
מותירה חסרת חיים,
אלוהים, ירחם עלינו,
... או שלא,
|
הבכי לא יכול להיות כואב,
אם אתה בוכה אותו,
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
העולם שלי מסתכם
כרגע במגדל
הקוביות שבנה
גדי ובחנה, שלא
יושבת ליד שרה,
אז ליד מי
לעזאזל היא כן
יושבת?!?!
ומיצדי שתעמוד
בכלל!!!
תלמידת קורס
פסיכומטרי, מועד
אפריל 2005 |
|
