|
יום אחד, הגיע גם תורה של אותה נערה לזכות בנסיך יפה תואר
והנערה התחברה לנער מהשכבה. הם היו זוג מקסים, יפה, כזה שגם אם
רק יעמדו ויחזיקו ידיים, יגרמו לאנשים לקנא. מאיה אהבה מאוד את
הנסיך שלה.
|
למרות כל החברותיות שבה ועם כל החומד היו כמה אנשים שהחתולה
שלי לא סבלה. את המחנכת שלי מכיתה ג', למשל, חומי לא יכלה
לסבול. כשרק היינו פוגשות אותה ברחוב חומי הייתה שולפת
ציפורניים.
|
אין פרחים בגטו, אבל במחנה ההשמדה יש.
|
עומדת על גג העולם,
אבל עומדת שפופה
|
אתה עם חברה כבר שנים
ואני בקושי מסתדרת עם עצמי
|
טיפה זולגת מלמעלה למטה
נוטפת אל עבר אפי
דמעה אחת, כבדה כסלע
|
היא מסתכלת על הכל
כמעין צופה מהצד
רואה, חושבת ומבקרת
מגיעה למסקנות וגם להאשמות
|
מהם חיין של נסיך קטן אל מול אדמה קדושה מזה שנים?
|
הלוואי והייתה לי היכולת
לסגור את עצמי בוואקום
|
מדליקה נר בניחוח יסמין
מחכה שהריח יתפשט על פני החדר
ומחכה לך
|
היום יעשו לי מסיבת הפתעה, שאני יודע עליה כבר שבוע. יבואו אלי
כל החברים, שאני מכיר כבר מימי "גן ברכה" ויבואו עוד כל מיני
מכרים מהשכבה, שביום מן הימים לא ממש מתייחסים אלי, אבל יבואו
רק כדי להנות מהמסיבה...
|
הלכתי להוציא דואר מהתיבה, והכל הזכרונות התחילו בזה שהיא
הייתה ריקה.
התחלתי להתהלך סביב- בין הסלעים, הספסלים והמדשאות.
|
עשר בלילה, אני מת מעייפות אחרי יום קורע בעבודה, ומצד שני,
כולי ערני לחלוטין, חייב לעשות משהו עם עצמי. רק לא לשבת.
|
שוכבת על המיטה, מנסה להירדם כבר שעות
אבל הראש לא מפסיק לעבוד, המחשבות לא מרפות,
מחשבה רודפת מחשבה, תכנון רודף תכנון.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
להוסיף סלוגן
לבמה?
הנה הוספתי.
עדיין מתנדנד?
בלונדה בהלם. |
|
