|
בוא ותציץ בי ערומה
במלתחתי הרחבה
בצבעים שלא ראית
ולא ראיתי גם אני
|
היא חזרה אל האף המלוכלך ואל הנייר המגולגל והשעון המנמנם,
שמות התואר שהדביקה לכל נגיעה בדבר הצחיקו אותה והיא צחקה בקול
ולא הסבירה לאף אדם.
היה קיים בה געגוע חזק לרגעים אחרונים ומעטים, לזחילות ומחסור
ולראש הדומם. שיביט בה.
בדירה מלוכלכת ומסודרת היא הסריחה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני מציע פרס של
עשרים וחמישיה
מיליון, ארבע
מאות ושבעים
אלף, שמונה מאות
חמישים ואחת
ברכות מהבאבא
סבבה תמורות
ראשו של הנבל
המטונף הידוע
בכינויו "הזמר
הנודד מטליסמן"
הנזיר מטליסמן
(בחסות הבאבא
סבבה) רודף את
מתחריו. |
|
