היא חזרה אל האף המלוכלך ואל הנייר המגולגל והשעון המנמנם,
שמות התואר שהדביקה לכל נגיעה בדבר הצחיקו אותה והיא צחקה בקול
ולא הסבירה לאף אדם.
היה קיים בה געגוע חזק לרגעים אחרונים ומעטים, לזחילות ומחסור
ולראש הדומם. שיביט בה.
בדירה מלוכלכת ומסודרת היא הסריחה
|