|
פגעסוס
אורי צ'צ'יק
יליד 1979, חי חיים משעממים למדי עד כה.
עשה צבא כמו רבים אחרים, 3 שנים שבהם נרשמו חלק ניכר
מיצירותיו.
עבד בשירות לקוחות במשך כ 3 וחצי שני מתוכם כחצי שנה
בטיול המזרח. למד קופירייטינג במשך 9 חודשים.
כיום עובד באתר תפוז ומנהל שם שני מוצרים, עומד
ללמוד רייקי 2, ומתכנן לעשות דיאטה מתישהו.
...מן האבן פרצה סערה שאפפה את כל המקום אך לא העיפה דבר, היא
היתה מורכבת מכל הצבעים האפשריים יחדיו מעורבבים...
|
"אבל אתה מיועד להיות השומר" הסבירה לו אימו. ג`רוד כבר שמע את
ההסברים האלה מאות פעמים, מאימו, מאביו, מהמורים שלו. אבל הוא
ידע בתוך תוכו שהוא יהיה חוקר.
|
שנים על גבי שנים הוא יושב לו בטירה, לא מדבר עם איש. מדי פעם
יוצא לקנות לעצמו מזון, הוא מביט במוכר בעיני הקרח שלו, והמוכר
מתכווץ וממהר להביא את המצרכים הקבועים. "השתקן", הם קראו לו,
אך גם לשם זה הוא לא ענה.
|
בעולם של חלומות תחת ים של הזיות הוא יושב ומחכה, מחכה ללילה.
הוא כבול למקומו בשרשראות של מציאות, מציאות כחולה אפרפרה של
שגרה קרירה. הוא חולם בהקיץ, כי לישון הוא לא יכול. הוא חולם
לשבור את כבלי המציאות המשעממת ולפרוץ אל עולם הדמיון.
|
בעולם נפלא, כשהשמש עולה,
מרימים את הראש, ועומדים אז מולה,
ופוצחים אז בשיר, ואומרים אז תפילה,
שזה לא יגמר לעולם
|
בעיניך אני רואה שנים ארוכות
של שלווה, אהבה בלי כאב...
|
פגשתי עצמי במראה בחדרי
ומבט מבולבל בעיני
שאלתי - החופש מהו?
כוח, אומנות, אולי פנאי
|
הריעו כלפי וספקו כפיכם
התלבשו בשחורים ושאו נא תפילה
אחר כך הרימו נא את נשקכם
והרגו נא בשמי את אותה תהילה
|
עת נשוש אלי קרב בשריון מצוחצח
וירח אדום מעלינו...
|
מול ים של כתום עומד וממתין
והים מכבה את השמש...
|
רוח ערב קרירה הנושבת ברוך
והעץ מרשרש בעליו...
|
22 שנים אני יושב בכלוב
מביט אל העולם שמחוץ...
|
לא מהין להושיט היד לאחר
את הלב מגדר מבפנים
|
כולם שמחים
האם רק בי יש עצב?
|
כאבתי כאבים של מלחמה ושל אובדן
קברתי חברים עד שאיבדתי אומדן
|
הוא עמד על קצה הצוק וחשב...
|
אני שוכב על הקרקע, פני מופנות אל על...
|
אל תפסיק לנסות לגעת.
אל תשכח שתמיד יש תקווה.
וגם כשאתה לא מזיין
יש אהבה.
|
|
|
זה רק אני או
שממש חם ומסריח
בטירוף? |
|
