|
אדוארד בדיכי ואין זה כבר סוד
חומצות האמינו
אותך לא יצילו
מוקדש לבחור טוב
שעוזב לניו יורק
|
וחשוב לי לומר זאת
כן חשוב, גברת פסיכולוג
כן פסיכולוג
|
חולי החברה
וביצי האדם הקטן
|
פעם הייתי פרח מוכה ירח.
אחר כך אמרו שאני מוכה ואתה הפרח לקחו לי
|
הוא עקב אחר השמש
הוא רכב אל הזריחה
הוא היה קאבוי קשוח, בן זונה
|
אישה
אני לא יוותר
לא לא לא
אין לי יכולת לוותר עליך
אישה
אישה
|
עוד בדל עלוב שאתה מקמט בבוז ומבטיח לעצמך שזה זבל
|
רק נמלים שחורות גדולות, כושיות, יודעות להתפצח כך, כמו
תפוצ'יפס.
בלי נושא ברור,
ללא קו מחשבה נהיר ישבתי על המדרכה. קצת חשבתי שאלה שעוברים
בטח חושבים אותי לילד דפוק. מיד שכנעתי ת'צמי ב"שילכו
להזדיין".
|
הצבא הרס לי ת'שעון הביולוגי.
|
הייתי מתחיל ב"עצבות" הדרך החבוטה שלי,
לא חבוטה במובן הרע, להתחיל אפיזודה.
אבל גם חיות יש מחוץ לאגוצנטריות שלך!
|
ציל' אאוט' יצא
בקע
מהרמוקלים הישנים
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הייתה חווה?
הייתה חווה?!
אולי עדיין יש!
תשאלו לפני שאתם
כותבים שירים
כאלה.
דוד משה |
|
