צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

החלון שבחדר שלי תמיד פתוח למקרה ואהיה אמיצה. למקרה ואחשוב רק
על עצמי. זה יהיה ביום שכבר לא יהיה לי אכפת שאמא שלי תיכנס
לדיכאון שוב. ביום שאני כבר לא אוהב אותם. ביום שבו אני כבר לא
אחשוב מי כן יבוא או לא יבוא להלוויה, פשוט אעשה את זה ישר
וזהו. לפעמים אני כ

דקה נוספת עברה ורק הסתכלנו.
והוא קרב אליי ונישק לי את השפה העליונה. הייתי בהלם. הוא
הכניס את הלשון ועירבב אותה עם לשוני. נשיקתי אותו בחזרה. חמש
דקות שלמות הוספנו להתנשק כך עד שהפסקתי, עד שאמרתי די.

אני רוצה שתצרח,אני רוצה שתבכה.
אני רוצה שכל העולם יהיה איתי מרוצה.
אני רוצה שתבין, אני רוצה שתדע,
אני רוצה שבאמת תהיה מלא חרטה.

והאורות מתחלפים ואיתם גם האווירה, המוזיקה.
ומאורות אדומים לכחול רך.

מזווית האור היה עוד אפשר לראות אותו, קטן, אבל ברור. חרוט.
ובהחלט לא יכול להימחק. חרוט כמו שהזיכרון שלך חרוט בלב שלי,
עמוק. ואני מנסה להדחיק ומנסה לשכוח אבל אי אפשר. כי כמה שאני
רוצה אתה תמיד תהיה שם.

כי יודע אתה שכך זה מעתה.
ללא מוצא לאין מודע
כי שלי תהיה ולא תשוב כבן אדם פרטי.
כלי משחקי.

באמצע החורף שהטיפות בו לא הפסיקו לרדת,
שלו לרגע אחד השמש לא עלתה.
היה חם.