|
בשעות של גאות ושפל
כשהים שוחה אל הירח
ואני שוחה אל עצמי,אל הבדידות
|
"תאוות הבשרים הזאת שקסמה לי כל כך בעבר,מאסתי בה,מאסתי בגוף
שלי..."
|
שירו עליי התקשרתי לספר לך, היית מרוצה כל כך מרוצה שממש צחקת
ואני שמעתי את אמא מאחוריך בבהלה ובוכה... וצחקנו עליה יחד
למרות שאני הרגשתי בדיוק כמו אמא...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
