|
אני גל ואני רוצה לזיין את כל הבחורות בעולם, אני רוצה להכניס
להריון כל אחת ואחת מהן, אני רוצה להרוג את כל הבנים בעולם.
אני רוצה להיות היחיד
|
ברגעים אינטימיים כשאנחנו לבד לבד, ללא מוצא כמו יציאות או
בדיחות גסות, דממה מביכה ממלאת את החלל. אני מישיר מבט לעיניים
שגרמו לי לעיתים להרגיש אהוב ומוגן, עתה הן עיניים של אדם זר.
|
משהו תולש אותי מהשינה... איך אני מגיעה מכאן הביתה? שואל
אותי קול שנראה לי מוכר. אני מביט בה שיכור מאלכוהול, עייפות,
הרגשות שלי מבולבלים. והמחשבות רצות, אני רוצה שהיא תלך, רוצה
מאוד, ובכל זאת ההסבר לא יוצא בקלות, כאילו צר לי שהיא הולכת.
|
את מתפשטת,
איבר אחר איבר,
קודם השם אחר כך העבר.
|
באו נשרטט קווים בחול,
באו נשחק בנדמה לי,
|
כשתדעי אותי,
אני אכה אותך עם נעל,
כדי לשחרר אותך,
מהאשליות שלך.
|
מאז שהלכת, הלכתי אני.
וכל שנשאר ממני,
זה אתה
|
הדלקתי עוד סיגריה,
ושאפתי,
ונשפתי,
ושתקתי.
איך אתחיל עם כזאת בחורה?
|
דוד
מצא במדבר את השירה,
את האמונה.
אבל זה היה פעם.
|
האם זו עדיין את אחותי הקטנה?
|
אני אוהב את המדינה,
מחבק ברוחי כמעט את כולה.
דמעתה ובכיה תמיד בתודעתי,
אני כואב כאבה, מקווה תקוותה.
|
כשרצח הופך נורמה,
היכן תמצא אהבה?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
האדם הוא תבנית
נוף מולדתו
החרגול הוא
תבנית הדף
האחורי |
|
