|
דור נכנס לחדר בשקט- מצווה עלינו לפנות את החדר אבל נתקל
במבטים מתעבים במיוחד. אף פעם לא אהבו אותו פה.
|
הנס היה קורה. ואם לא תמיד היו תירוצים מצדי למה זה לא הצליח
הפעם, האמונה שלי תמיד תישאר.
באמת, תמיד. התפילות הסתיימו. אני באמת לא מבינה המון דברים,
עכשיו אני גם יודעת שלא אבין לעולם (עד מתי העולם הזה??? עד
מתי?). הכי קל לחשוב שככה זה. אין סיבות ולא היו. ל
|
רצתי אל מול נפשי,חיפשתי משמעות
ושוב נפלתי כל כך חזק אל תוך אגם
הדמעות של עצמי.
|
אני שומעת אותו, את הקול שלו
את המילים שלו, הדיבור העדין שלו
כל כך רוצה להיות איתו
|
תמיד ידעתי, אני שחקנית כל כך טובה
אני חייבת להשתתף באיזה סרט
|
עכשיו- זה נשאר לי כחידה
בשביל מה אתה עוד חי?
|
אז לוקחת רובה ויורה לי בראש,
איזה יופי, הגעתי לג י ה נ ו ם.
|
איכזבת אותי, בא לי למות
רק אתה נשארת לי וגם אתה
עכשיו רק עוד דמות.
|
לעבוד על עצמך זה כבר לא יעזור
לכל אחד יש מטרה בחיים-את צריכה לסבול
|
אור קטן שזרקת אל תוך הכלום האפור
לעיתים האור נחלש
לעיתים הוא מתחזק
הפך אותי לאדם שלם
או לפחות הראה לי את הדרך.
|
ואני נקרעת מבפנים
כל כך הרבה מחשבות
|
יש בו הרבה תפרים
בעקבות צלקות החיים
|
ואת תאהבי שם
תראי שם עולם חדש
תחיי
וזה באמת מיוחד
|
הייתי רוצה להפסיק לחשוב
שלא יהיה אכפת לי יותר מאף אחד
|
ענבל,
איך ככה נקטפת לנו
כמו ירח מאיר בשמיים
|
אז אל תשאל אותי יותר שאלות
אתה אמור להבין לבדך
|
את
מתגעגעת אליו
יותר מאשר
אלי.
|
אני שומעת אותך
ובוכה
מתרגשת
מרחפת...
|
קשיי נשימה וזה לא כי חם לי
הכל בגלל הפחד
|
אוספת ת'עצב מכסה בשמיכה
רק שהוא ישאר לי.
|
אני לא רוצה שנדבר, לא רוצה שנשכב
רק רוצה שתחבק אותי הכי חזק שאפשר.
|
ושוב אני חוזרת
טעות אחרי טעות
|
ואני לא רוצה לספר לך
אני פוחדת שלא תביני
|
אתה יכול להמשיך ולנסות לחבר אותי אבל זה לא ילך, אתה תתייאש.
ניסו כבר לפניך, אתה מבין??? תן לי להישבר לבד. רק אל תתרחק
יותר מדי, אני לא אעמוד בזה יותר.
|
כמה שהבטחתי לעצמי לא להתאהב יותר, להפסיק לעשות את הטעות הזאת
ושוב זה חוזר.הפעם דווקא הייתי חזקה ולא נתתי לעצמי להרגיש
שוב, אבל הזמן עבר ושוב זה קרה.הוא אומר שהוא אוהב אותי ומדבר
איתי בצורה כל כך מיוחדת. אני נשברת.
|
הכל להוציא על הדף, לשנוא את מה שאני כותבת, לשנוא את עצמי אבל
להמשיך, להשתחרר,לבכות, לשמוע את אביב ושוב לבכות. להפסיק
לחלום,להפסיק לקוות, להפסיק לנסות, לרצות.
|
דווקא עכשיו ורק אצלי זה יכול לקרות, הדיסקמן התקלקל דווקא
כשאני כל כך צריכה לשמוע משהו עצוב ומדכא שיכניס בי קצת שמחה,
שמחה עצובה, בדיוק כמו שאני אוהבת.
|
לא תמיד יש לי משהו להגיד וגם כשיש
זה בטח לא משהו חכם
|
אני שוכבת לי בחושך, רק נר אחד דולק לו על השולחן.
אני שומעת אותה שרה, "הימים שעברו לקחו לי ת'כח, הנה אני כבר
פוחדת לחשוב". אני כל כך מזדהה, אני כל כך מפחדת, אבל בכל זאת
עושה את זה לעצמי.
|
את כל העוצמה השחורה שקרויה כאב
|
אני מציירת על הדף ילד בוכה.
|
צובעת את העולם שלי בצבעים אחרים
כדי לדעת מה מתאים לי
|
אני יכולה לעשות שיאהב אותי שוב אם רק אגע בו.
נגיעה קטנה בשרביט שלי והוא יהיה שלי.
|
עוצרת וחושבת מה אני כל כך שונאת,
מה הייתי רוצה לשנות.
|
כמה שלבים בנאדם יכול לעבור.
|
איך זה שהכל תמיד סובב סביבך
|
מעגל תנועה
ואני לא יודעת איך ממשיכים
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
חרפרשץ לאבותינו
ולנו!
מחנה החרפרשץ
מרים את הכפפה.
ואז עושה
ספונג'ה. |
|
