|
אינני יודע האם יש לכנותו אונס- שכן את תתמקדי כל כולך בכאב
הנורא מגדמי אצבעותייך ולא תשיתי ליבך למעשיי, כך שלא אתקל
בהתנגדות.
|
אין ביכולתן של מילים לתאר את האושר האוחז בי, בעת שאני מודה
על כך שלא נולדתי בשנת 1920 בעיירה קטנה בפולין, בן רביעי
להורים יהודיים קשי-יום.
|
לעיתים, כשאני מוצא עצמי מטיף מוסר למקק שאיבד רגל, אני תוהה
מהי שפיות.
|
מהאיש שהביא לכם את "שערוריה בסנוקר", "שערוריה בסנוקר 2"
ו"שערוריה בסנוקר- הפתרון הסופי".
|
אני שונא סיפורים עצובים. וסיפורים שמחים. אני שונא את כל
הסיפורים. אני שונא את כל הסיפורים במידה שווה, כל אחד ואחד
מהם זוכה לכמות מדודה בדיוק וזהה של שיטנה.
|
טוהר הנשק: חייל ינקה את נשקו בכל יום, מלבד בימים בהם הוא מת.
חייל שניקה את נשקו ביום שמת, הרי הוא זכאי לפטור ליום אחד
מניקוי נשקו. בן משפחתו שיתגייס אחריו יקבל פטור זה.
|
לפתע עלה במוחו זיכרה של מורתו, האומרת לו שלעולם לא יצליח
בחיים מכיון שהוא אפס מאופס, ואפסים מאופסים נכשלים בחייהם,
אחרת לא היו אפסים מאופסים.
|
נדמה לאנשים
שאם הם יכתבו בשורות
מקוטעות
|
אמרת שאת מעדיפה לשכב עם מחבלים
|
הוא שוגל אותה קשות
על ארון ספרים עברי
ומערה לעם חולה
מנה גדולה של דם בריא
|
אם הייתי מ"כ בטירונות, הייתי מעביר לך חוטר
אם הייתי נגן בתזמורת, הייתי תוקע לך בחצוצרה
אם היה לי אוטו גלידה, הייתי מביא לך לק
אם הייתי ילד הולנדי, הייתי תוקע לך אצבע בסכר
|
אני לא מתאים לפעילות בגדוד מפאת טמטום חושים
|
הסטטיסטיקה מספרת לנו שמתוך שישים אנשים שהסכימו לשמש כפגז
אנושי, שלושים ואחד נהרגו. בעת מילוי תפקידם.
|
זוזו: סבא לא מדבר איתי. הייתם מצפים מאדם בגילו לנהוג בבגרות,
אולי אפילו תבונה, אך לא- סבא לא מדבר איתי.
סבא: אני לא מדבר איתו כי הוא זיין את אשתי.
|
לפתע נכנס איש ג', בידו סכין מטבח- ושוחט את האישה במומחיות
המעידה על מקצועו כקצב.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
וזה עובד גם דרך
האינטרנט.
(מתוך שיחה שלא
תשמע עוד
בבית קפה באיזור
התעשיה של
הרצליה) |
|
