|
וזהו אור השמש שאותי מפחיד
על כי לא גרש את החושך מליבי,
ליבי הלוחש - אולי מוקדם.
|
בשנאת חיילי ערב
רחובות הפכו לשדה קרב,
מי ידליק את האור
יד המפלצת על הכפתור
|
מפורק לפרטי פרטים
חלקים חלקים נשכחים
שאין בו קולות ומילים
ולא אתה ולא אני אשמים
|
מחפשת לי הפוגה
בעולם משוגע
שוב לראות את הזריחה
ואת האור בחשיכה
|
בזכות אותם זרים שמרגישים
אתן לך להסתובב בחדרים,
לפגוש שם את הפחד
בפניו מטילות האימה
|
כאבן גדולה נפלה עליך
הבדידות של ארבעים שנותייך
וצורב בגופך החום
מגודל העלבון
|
במחשבתי האחרונה עליך
נפלת ולא תוכלי עוד לקום
|
והיו כל אותם האנשים
בכל חלקה טובה נוגעים
והם עודם זרים
|
אולי זה סתם באויר
אבל הלב, הלב פתאום שביר
ואין אני רוצה
אבל אני אחרת.
|
המתיקות שבפניו אותי שבתה
וידו הקטנה אותי משכה
וכשמחא כף אל כף
שם היית, אתה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
ובגלל זה לא
כדאי לזרוק
אותי.
למי בא איזה קפה
קר!?
שושו מתוך
"המופע של שושו
וחברים". |
|
